אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
תלמוד ירושלמי נדרים
משנה: אֵילּוּ נְדָרִים מוּתָּרִין חוּלִין שֶׁאוֹכַל לָךְ כַּבְּשַׂר חֲזִיר כַּעֲבוֹדָה זָרָה כַּנְּבֵילוֹת כַּטְּרֵיפוֹת כַּשְּׁקָצִים כָּרְמָשִׂים כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ מוּתָּר. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִימָּא פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ. קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ הֲרֵי זֶה בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ אָסוּר.
תלמוד ירושלמי נדרים
הלכה: כָּל כִּינּוּיֵי נְדָרִים כַּנְּדָרִים כול׳. כְּתִיב אִישׁ כִּי יִדּוֹר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נֶדֶר. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכִּינּוּיֵי נְדָרִים כַּנְּדָרִים. אוֹ הִשָּׁבַע. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁבוּעָה. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכִּינּוּיֵי שְׁבוּעוֹת כַּשְּׁבוּעוֹת. אַךְ כָּל חֶרֶם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יַחֲרִים. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכִּינּוּיֵי חֲרָמִים כַּחֲרָמִים. נֶדֶר נָזִיר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְהַזִּיר. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכִּינּוּיֵי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה דְאָמַר. לְשׁוֹנוֹת רִיבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר. לְשׁוֹנוֹת כְּפוּלִין הֵן וְהַתּוֹרָה דִיבְּרָה כְדַרְכָּהּ. הָלוֹךְ הָלַכְתָּ. נִכְסֹף נִכְסַפְתָּ. גָּונֹב גּוּנַּבְתִי. מְנָלָן. אִישׁ כִּי יִדּוֹר נֶדֶר לַיי אוֹ הִשָׁבַע שְׁבוּעָה לֶאֱסוֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יָחֵל דְּבָרוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכִּינּוּיֵי נְדָרִים כַּנְּדָרִים וְכִינּוּי שְׁבוּעָה כִּשְׁבוּעָה. וּמִנַּיִין שֶׁכִּינּוּי חֲרָמִים כַּחֲרָמִים. נֶדֶר נֶדֶר. מַה נֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כִּינּוּי נְדָרִים כַּנְּדָרִים וְכִינּוּי שְׁבוּעָה כַּשְּׁבוּעָה. אַף נֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן כִּינּוּי חֲרָמִין כַּחֲרָמִין. וּמִנַּיִין שֶׁכִּינּוּיֵי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת. נֶדֶר נֶדֶר. מַה נֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כִּינּוּי שְׁבוּעָה כַּשְּׁבוּעָה אַף נֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן כִּינּוּי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת.
תלמוד ירושלמי נדרים
הלכה: אֵילּוּ נְדָרִים מוּתָּרִין כול׳. לַיי. אֵין אָדָם אוֹסֵר עָלָיו דָּבָר אֶלָּא שֶׁהוּא לַיי. תַּנֵּי דְבֵית רַב פְּלִיג. מְנַיִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן מוּתָּרִין לָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וּבְנֵי אָדָם נוֹהֲגִין בָּהֶן בְּאִיסּוּר שֶׁלֹּא תְהֵא נוֹדֵר וּמְבַטֵּל. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְבָרָיו חוּלִין. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. כְּגוֹן הַקָּרְבָּן בִּשְׁבוּעָה. הָא בִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים לֹא. אָתָא מֵימַר לָךְ. אֲפִילוּ בִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. לֶאְסוֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל נַפְשׁוֹ לֹא עַל אֲחֵרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ עַל אֲחֵרִים. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מָאן דָּמַר. עַל נַפְשׁוֹ לֹא עַל אֲחֵרִים. לוֹסַר נְכָסָיו שֶׁל אֲחֵרִים. וּמָאן דָּמַר. אֲפִילוּ עַל אֲחֵרִים. לוֹסַר נְכָסָיו עַל אֲחֵרִים. הָא נִיכְסֵי אֲחֵרִים עָלָיו לֹא.