בראשית ט:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שביעית ושבועות

הָתִיב רִבִּי יוֹנָה הֲרֵי פָּרְשַׁת מִילּוּאִין הֲרֵי פָּרְשַׁת דּוֹר הַמַּבּוּל הֲרֵי אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר מֵעַתָּה יַעַקְרוּ אוֹתָן מִן הַמִּשְׁנָה. אֶלָּא כְדֵי לְהוֹדִיעָךְ. וְכָא כְדֵי לְהוֹדִיעָךְ. אָמַר רִבִּי מָנָא כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן שֶׁאִם יֹאמַר אָדָם כָּךְ אֲנִי מְקוּבָּל יֹאמְרוּ לוֹ כְדִבְרֵי רִבִּי אִישׁ פְּלוֹנִי שָׁמַעְתָּ. וְכֵן שֶׁאִם יֹאמַר אָדָם שָׁמַעְתִּי שֶׁאָסוּר לַחֲרוֹשׁ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה יֹאמַר לוֹ בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שָׁמַעְתָּ.

אמר רבא והוא דאמר לאו לאו תרי זימני והוא דאמר הן הן תרי זימני דכתיב (בראשית ט, יא) ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד המים למבול ומדלאו תרי זימני הן נמי תרי זימני: