וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃
תלמוד ירושלמי עירובין
משנה: הַמּוֹצֵיא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. בַּמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּיְשָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר. מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן. וּבַסָּכָּנָה מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ:
תלמוד ירושלמי ברכות
הלכה: כְּתִיב לְאַהֲבָה אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדּוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בְּלֵב. וְאֵי זוּ זוּ תְפִילָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵיהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִינֵּךְ. וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל. וְאֵי זוּ זוּ תְפִילָּה.
תלמוד ירושלמי עירובין
הלכה: הַמּוֹצֵא תְפִילִּין כול׳. הַמּוֹצֵא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. אַחַת בְּרֹאשׁוֹ וְאַחַת בִּזְרוֹעוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם. שְׁנַיִם בְּרֹאשׁ וּשְׁנַיִם בִּזְרוֹעַ.