דברים יד:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבת, מסכת כותים, תלמוד ירושלמי עבודה זרה ותלמוד ירושלמי קידושין

כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ס)

תלמוד ירושלמי שבת

הלכה: כָּתוּב תּוֹעֵבָה בְנִידָּה. וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בָעֲבוֹדָה זָרָה וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בִשְׁרָצִים. כָּתוּב תּוֹעֵבָה בְנִידָּה. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וגו׳. תּוֹעֵבָה בָעֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וגו׳. תּוֹעֵיבָה בִשְׁרָצִים. לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה. אֲבָל אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן הוּקְשָׁה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְתוֹעֵבָה שֶׁבְּנִידָּה הוּקְשָׁה. מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא. אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמָּא בְמַשָּׂא. א[וֹ] מַה הַנִּידָּה מְטַמָּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמָּא עַל גַּבֵּי אֶבֶן מְסַמֵּא. רִבִּי זְרִיקָן בְשֵׁם רַב יְהוּדָה וְאִית דְּאָמְרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא עַל גַּבֵּי אֶבֶן מְסַמֵּא. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לְתוֹעֵבָה שֶׁבִּשְׁרָצִים הוּקְשָׁה. מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְהֵיסֵט אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. א[וֹ] מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה. אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמָּא בְכַעֲדָשָׁה. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים. מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בִכְזַיִת אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמָּא בִּכְזַיִת. א[וֹ] מַה הַמֵּת עַד שֶׁיַכְנִיס רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ. אַף עֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיַכְנִיס רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ. נְתִיצָה נְתִיצָה מִבַּיִת הַמְנוּגָּע. מַה בַּיִת הַמְנוּגָּע עַד שֶׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. אַף עֲבוֹדָה זָרָה עַד שָׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה מְחוּוֶרֶת. דִּלֹא כֵן מַקִּישָׁהּ לַקַּלִּים וְאֵינוֹ מַקִּישָׁהּ לַחֲמוּרִים. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָחוּוֶרֶת הִיא. וְלָמָּה הוּא מַקִּישָׁהּ לָמֵת לְשֶׁרֶץ. לְלַמֵּד מֵהֶם לַקַּלִּים שֶׁבָּהּ. הָדָא דָאַתְּ אָמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁבוּרָה. אֲבָל בִּשְׁלֵימָה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. דְּאָמַר רִבִּי חוּנָה רִבִּי חָמָא בַּר גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רב. הַבַּעַל רֹאשׁ גְּוִיָיה הָיָה וּכְאָפוּן הָיָה. וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים.
שאל רבBookmarkShareCopy

מסכת כותים

אלו דברים שאין מוכרין להם לא נבלות ולא טריפות ולא שקצים ולא רמשים. ולא סנדל של בהמה ולא שמן שנפל לתוכו עכבר ולא שליל אע״פ שישראל אוכלים אותו כוס כוס ושליל אין מוכרין להם מפני ממכר טעות. וכשם שאין מוכרין להם כך אין לוקחין מהם שנא׳ (דברים י״ד:ב׳) כי עם קדוש אתה לה׳ אלהיך
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי עבודה זרה

הלכה: מִי שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה כול׳. כָּתוּב תּוֹעֵבָה בְנִידָּה וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בִשְׁרָצִים וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בָעֲבוֹדָה זָרָה. בָּנִידָּה כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת. בִּשְׁרָצִים לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה. בָּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵי זוֹ דָבָר הוּקְשָׁה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְתוֹעֵיבָה דְנִידָּה הוּקְשָׁה. מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא. אוֹ מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא עַל גַּב אֶבֶן מְסַמֵּא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. רִבִּי זְרִיקָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְאִית אָמְרִין לָהּ. בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לְתוֹעֵיבָה שֶׁבִּשְׁרָצִים הוּקְשָׁה. מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְהֵיסֵט אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. אוֹ מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה יָכוֹל אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן רִבִּי לָעְזָר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים. מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בִכְזַיִת אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְטַמֵּא בִּכְזַיִת. אוֹ מַה הַמֵּת מְטַמֵּא מִשֶּׁיַכְנִיס רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָיו יָכוֹל אַף עֲבוֹדָה זָרָה מִשֶּׁיַכְנִיס רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָיו. נְתִיצָה נְתִיצָה גָמַר מִבַּיִת הַמְנוּגָּע. מַה בַּיִת הַמְנוּגָּע מִשֶּׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ אַף עֲבוֹדָה זָרָה מִשֶּׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה מְחוּוֶרֶת. דִּלֹא כֵן מַקִּישָׁהּ לַקַּלִּים וְאֵינוֹ מַקִּישָׁהּ לַחוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְחוּוֶרֶת הִיא. וְלָמָּה הוּא מַקִּישָׁהּ לָמֵת וּלְשֶׁרֶץ. לְלַמֵּד מִמֶּנָּהּ לַקַּלִּים שֶׁבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁבוּרָה. אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁלֵימָה כָּל שֶׁהִיא. דָּמַר רִבִּי יּוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רָב חָמָא בַּר גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רב. בַּעַל רֹאשׁ גְּוִיָיה הֲוָה וּכְאָפוּן הֲוָה. וּמָה טַעַם. וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי קידושין

זמין למנויי פרימיום בלבד