דברים כג:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי בכורים ועבודה זרה

רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא זֶה מַפְרִישׁ אֶת פִּסְחוֹ וְזֶה מַפְרִישׁ אֶת מָעוֹתָיו. מְמַנֶּה אוֹתוֹ עַל שֶׁלּוֹ וְהַמָעוֹת יוֹצְאִין לַחוּלִין מֵאֵילֵיהֶן. מַה. יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אוֹ לְכַךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנְה. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הִפְרִישׁ מֵאָה מְנָה לְפִסְחוֹ וְהִימְנֶה אוֹתוֹ עַל חֲמִשִּׁים. אִין תֵּימַר. יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. שְׁאָר הַמָּעוֹת חוּלִין הֵן. אִין תֵּימַר. לְכַךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנְה. שְׁאָר הַמָּעוֹת (חוּלִין) [הֶקְדֵּשׁ] הֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. הַגָּע עַצְמָךְ שֶׁהִימְנֶה אוֹתוֹ עַל חִנָּם. מַה אִית לָךְ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. תַּמָּן תַּנִּינָן. נָתַן לָהּ כְּסָפִים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת כָּל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׂ אָמַר. בִּמְמַנֶּה אוֹתוֹ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִין תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן. פָתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְּלוּם. תֵּדַע לָךְ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת. לֹא בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְּלוּם. אוֹף הָכָא בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְּלוּם.

משנה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם אוֹ חִיגֵּר אוֹ אִילֵּם אוֹ סוּמֶא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא גִידְּמִין. וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ וְלֹא חִיגְּרִים וְאָמְרוּ וְלֹא אִלְּמִין בְּנֵנוּ זֶה וְלֹא סוּמִים אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ וְלֹא חֵרְשִׁים. מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְקִילְקֵל נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְאֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֵנוּ זֶה זֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם.

פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא. מָכַר לוֹ פֵּירוֹת וְשִׁיֵיר לוֹ קַרְקַע הַמּוֹכֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא שֶׁאֵין לוֹ פֵירוֹת. חָזַר וּלְקָחָן מִמֶּנּוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָתַן לָהּ קֳדָשִׁים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. יֵינוֹת שְׁמָנִין וּסְלָתוֹת כָּל דָּבָר שֶׁכְּיוֹצֵא בוֹ קָרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָסוּר. אֵין בִּכְלָל אֶלָּא פַרְכִּירֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁלְשִׁיבֳּלִין. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁנָּתַן לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים הַלּוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק מֵבִיא בִּכּוּרִים. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּשֶׁהָיוּ הַגְּפָנִים מִשֶּׁלָּהּ וּמָכַר לוֹ פֵירוֹתֵיהֶן וְחָזַר וּנְתָנָם לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֶתְנַן. הָא לֹא הָיָה אֶתְנַן מֵבִיא. הָדָא אָמֶרָה חָזַר וּלְקָחָן מִמֶּנּוּ מֵבִיא.