וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
יָכוֹל אֵילּוּ שֶׁבְּהַר גְּרִיזִים הָיוּ אוֹמְרִים בְּרָכוֹת וְאֵילּוּ שֶׁבְּהַר עֵיבָל הָיוּ אוֹמְרִים קְלָלוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר הַבְּרָכוֹת וְהַקֵּלָלוֹת. אֵילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. יָכוֹל מִשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַבְּרָכוֹת הָיוּ אוֹמְרִים הַקְּלָלוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. בְּרָכָה אַחַת וּקְלָלָה אַחַת. יָכוֹל אֵילּוּ שֶׁבְּהַר גְּרִיזִים הָיוּ עוֹנִין אַחַר הַבְּרָכוֹת אָמֵן. וְאֵילּוּ שֶׁבְּהַר עֵיבָל הָיוּ עוֹנִין אַחַר הַקְּלָלוֹת אָמֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן. אֵילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ עוֹנִין אַחַר הַבְּרָכוֹת וְאַחַר הַקְּלָלוֹת אָמֵן. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּרָכוֹת הָיוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים קְלָלוֹת הָיוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל.
תלמוד ירושלמי פאה
רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אוֹמֵר אֶכְתָּוב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי אֵילּוּ הַתּוֹכָחוֹת. אֲפִילוּ כֵן [לֹא כְּמוֹ] זָר נֶחְשָׁבוּ.
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ כול׳. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה. אָמֵן לְקַבָלָה. אָמֵן לִשְׁבוּעָה. אָמֵן יֵיאָמְנוּ הַדְּבָרִים. אָמֵן לְקַבָלָה. מִסּוֹטָה. אָמֵן לִשְׁבוּעָה. לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֶיךָ וגו׳. אָמֵן יֵיאָמְנוּ הַדְּבָרִים. וַיַּעַן בְּנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע [הַכֹּהֵן] אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן וגו׳. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. אֵין מִן הָדֵין אָמֵן שְׁבוּעָה. לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וְיֵידָא אָמְרָה דָא לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ. וְאֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה. כְּמָה דְתֵימַר. וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה.