וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃
תלמוד ירושלמי סוטה
משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵירַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ וְגוֹמֵר. אֶחָד הַמְאָרֵשׂ בְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵשׂ אֶת הָאַלְמָנָה אֲפִילוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם וַאֲפִילוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה חוֹזֶר וּבָא לוֹ. כָּל אֵילּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.
תלמוד ירושלמי סוטה
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַשְׁמָעוּת בֵּינֵיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת מִלְחֶמֶת מִצְוָה. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצֵא אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהוֹן. רַבָּנִין אָמְרִין. מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת דָּוִד. מִלְחֶמֶת חוֹבָה זוֹ מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא מִלְחֶמֶת [מִצְוָה] כְּגוֹן אֲנָן דְּאָזְלִין עֲלֵיהוֹן. מִלְחֶמֶת חוֹבָה כְּגוֹן דְּאַתְיָין אִינּוּן עֲלֵינָן. כְּתִיב וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי. מָהוּ אֵין נָקִי. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִין. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֵין נָקִי לְבֵיתוֹ שָׁעָה אַחַת. וְרַבָּנִין אָמְרִין. לֵית רְבִי בֵּרִיבִּי.
קידושין
אלא מדאמר קרא (דברים כ, ז) פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי אימא מאן אחר יבם