וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃
תוספתא סוטה
בימה של עץ היו עושין לו בעזרה [ויושב] עליה ר' אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח׳:ג׳) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום וגו' ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לו לדבר וגו' ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם וגו' ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן וגו' ואומר (דברי הימים ב כ״ג:י״ג) ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצוצרות. אותו היום כהנים [עומדים] בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם [תוקעין] ומריעין ותוקעין כל כהן שאין בידו חצוצרות אומרין דומה זה שאין כהן [הוא] שכר גדול היה לאנשי ירושלים שמשכירין חצוצרות בדינר זהב בו ביום ראה ר' טרפון חיגר עומד ומתריע בחצוצרות משם אמרו חיגר תוקע במקדש [משם ר' נתן אמרו נתחייבו ישראל כליה שחנפו] לאגריפס המלך.
תוספתא (ליברמן)
מי האיש אשר ארש אשה, אחד מארס, ואחד מיבם. אפי' שומרת יבם לחמשה אחים, ואפי' חמשה אחים ששמעו שמת אחיהם במלחמה, כולן חוזרין ובאין.
תוספתא (ליברמן)
ויספו השוטרים וגו' הירא ורך הלבב, שמתירא מן העבירה שבידו, שנ' למה אירא בימי רע, דברי ר' יוסה הגלילי. ר' עקיבא אומ' מי האיש הירא, ודאי, מה ת"ל שוב ורך הלבב, שאפלו גבור שבגבורים, וחזק שבחזקים, והיה רחמן היה חוזר, שנ' ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. ר' שמעון או' כל השומע דברי כהן במערכות המלחמה ואינו חוזר לסוף שהוא נופל בחרב ומפיל ישראל בחרב ומגלה אתם מארצם ובאין אחרים ויושבין בארצם, שנ' ואיש אחר יקחנה. אחר, יכול דודו, ובן דודו, נאמ' כאן אחר, ונאמ' להלן אחר, מה אחר שנאמ' להלן נכרי, אף אחר שנאמ' כאן נכרי. שמע שמת אחיו במלחמה עד שלא ניתן במשא, חוזר, משניתן במשא, אינו חוזר.