דברים לא:כא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, חגיגה ושבת

וְכִי מָה עָשָׂה אָחָז. עַל יְדֵי שֶׁבָּנָה כִסֵּא בָעֲזָרָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאֶת אולָּם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר בָּנוּ בַבָּיִת וגו׳. רִבִּי חוֹנִיָּה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לָמָּה נִקְרְא שְׁמוֹ אָחָז. שֶׁאָחַז בַּבָּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבַבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. לְמָה הָיָה אָחָז דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וּמְסָרוֹ לְפֵידָגוֹגוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהוֹרְגוֹ. אָמַר. אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ הֲרֵי אֲנִי מִתְחַיֵיב מִיתָה. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מוֹשֵׁךְ אֶת מֵינִיקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז. אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תַּיָישִׁים. אִם אֵין תַּיָישִׁים אֵין צֹאן. אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה. אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם. אִם אֵין עוֹלָם כִּבְיָכוֹל. כָּךְ הָיָה אָחָז סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר. אִם אֵין קְטַנִּים אֵין גְּדוֹלִים. אִם אֵין גְּדוֹלִים אֵין חֲכָמִים. אִם אֵין חֲכָמִים אֵין נְבִיאִים. אִם אֵין נְבִיאִים אֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. אִם אֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אֵין בָּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. כִּבְיָכוֹל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדָא וְחִיכִּיתִי לַיי הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִיוֵּיתִי לוֹ. אֵין לָךְ שָׁעָה קָשָׁה בָעוֹלָם מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא. מֵאוֹתָה הַשָּׁעָה וְקִוֵּיתִי לוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בְסִינַי כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ. וּמָה אַתְּ מוֹעִיל. הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְי. וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלֹא תַלְמִידָיו הָיוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ חֲבִיבִין עָלָיו וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם בָּנַיי.

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (דברים לא, כא) והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר (דברים לא, כא) כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו שלא ימצאו