ויקרא ד:כב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי הוריות, תלמוד ירושלמי שבת, הוריות וחולין

משנה: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ הֲרֵי אֵילּוּ כַהֶדְיוֹט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ חַיָיבִין וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ פְּטוּרִין. וְאֵי זֶה הוּא הַנָּשִׂיא זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יי אֱלֹהָיו נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. וְאֵי זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ זֶה הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלֹא הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְגָדִים אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. זֶה וָזֶה שָׁוִוין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמְצוּוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה וְאֵינָן מִיטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן וְלֹא פוֹרְעִין וְלֹא פוֹרְמִין וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ:

אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זְכַּאי. אַשְׁרֵי שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא חַטָּאת. עַל שִׁגְגָתוֹ הוּא מֵבִיא לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל זְדוֹנוֹ. נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא חַטָּאת. לֹא כָל שֶׁכֵּן הַהֶדְיוֹט.

נָשִׂיא. יָכוֹל נְשִׂיא שְׁבָטִים כְּנַחְשׁוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְי אֱלֹהָיו. וְּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְי אֱלֹהָיו. אֱלֹהָיו לִגְזֵירָה שָׁוָה. מָה אֱלֹהָיו שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא אֱלֹהָיו. אף אֱלֹהָיו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא אֱלֹהָיו.