ויקרא ה:כב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבועות, תלמוד ירושלמי גיטין, שבועות ובבא קמא

וְכִחֶשׁ בָּהּ. וְלֹא בוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ אֲבֵידוֹת הֵן. בְּיוֹדֵעַ בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ. בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. לֹא בָהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. רִבִּי חוֹנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. כּוּלְּהוֹן לִפְטוֹר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. לֵית כֵּן. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וִיהֵא כֵן הַפְּטוֹר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֵית כֵּן מִשָּׁלֹשׁ אֲבֵידוֹת. בְּיוּדֵעַ בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ. בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. לֹא בָהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ נָן קַיָימִין. אֶלָּא שֶׁמְכַחֵשׁ בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ. בְּמוֹצְאֶיהָ וְלֹא בָהּ. בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. כֵּינִי מַתְנִיתַה. בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ.

תַּמָּן תַּנִּינָן. מְנָה לְאַבָּא בְּיָדָךְ אֵין לָךְ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִׁים דֵּינָרִין. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִיב אֲבֵידָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּקָּנָה תִיקְּנוּ בוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁתִיקְּנוּ בַּמְצִיאָה. דְּתַנִּינָן. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשְׁבַּע מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי בָּא. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִין מָצָאתָ לִי. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתִי לָךְ וְהֶחֱזִרְתִּי לָךְ אֶת שְׁנֵיהֶן. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. לֹא הֶחֱזַרְתָּה לִי אֶלָּא אַחַת. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. רִבִּי פְּדָת בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּזֶה תִקְּנוּ. אֲבָל בָּרִאשׁוֹנָה דְּבַר תּוֹרָה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יָכוֹל אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתָ לִי. וְהוּא אָמַר. לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד. יָכוֹל יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ מָצָא אֲבֵידָה וְכִחֵשׁ בָּהּ. פְּרָט לָזֶה שֶׁלֹּא כִיחֵשׁ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. עוֹמֵד הָיִיתִי בְּרֹאשׁ גַּגִּי וּרְאִיתִיךָ מוֹשֵׁךְ שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִים. שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִים מַשַׁכְתָּ לִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא מָשַׁכְתִּי אֶלָּא אֶחָד. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. וְדִכְוָותָהּ. עוֹמֵד הָיִיתִי עַל אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְטָעַנְךָ מְנָה וְהוֹדֵיתָה לוֹ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא הוֹדֵיתִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ.

א"ל רב חנינא לרבה תניא דמסייע לך (ויקרא ה, כב) וכחש בה פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפין (ויקרא ה, כב) ונשבע על שקר פרט ללוה בשטר וללוה בעדים