ויקרא ו:יח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, תלמוד ירושלמי יבמות, מנחות ותלמוד ירושלמי סוטה

פֶּסַח לְשֵׁם בְּעָלִים מְנַיִין. וְדִין הוּא. מָה אִם הַחַטָּאת שֶׁאֵין מַחֲשֶׁבֶת עָרֵלִים וּטְמֵאִים פּוֹסְלִין בָּהּ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא לְשֵׁם בְּעָלִים. פֶּסַח שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת עָרֵלִים וּטְמֵאִים פּוֹסְלִין בּוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא [צָרִיךְ] לְשֵׁם בְּעָלִים. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׂהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. תֹּאמַר בַּפֶּסַח. שֶׁהוּא קֳדָשִׁים קַלִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְלֹא מִמַּחֲשָׁבָה לִמַּדְתָּ. הַתּוֹרָה רִיבְתָ מַחֲשָׁבָה בַפֶּסַח יוֹתֵר מִן הַחַטָּאת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וּמֵחַטָּאתוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע אָנוּ לְמֵידִין. וְכִי חַטָּאתוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע לֹא לְחִידּוּשָׁהּ יָצָאת. שֶׁתָּהֵא טְעוּנָה נְסָכִים לָשֵׁם בְּעָלִים. וְדָבָר שֶׁיָּצָא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לְמֵידִין מִמֶּנּוּ. אָמַר לֵיהּ. וְכִי חַטָּאתוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע מֵאֵיכָן לְמֵידְה שֶׁתְּהֵא פְסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. לֹא מִן הָדֵין קָרְיָיא דִכְתִיב וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת. וּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת. תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת. אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהִיא לְמֵידָה מִשָּׁם הִיא מְלַמֶּדֶת.

שָּׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר מַהוּ. אָמַר לָהֶן. הָבִיאוּ לִי דוֹר שְׁלִישִׁי וַאֲנִי מְטָהֲרוֹ. וּמַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּלָא הֲוָה אַתְיָיא דְרִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי חֲנִינָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לְשִׁשִּׁים וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר בָּעוֹלָם וּמְכַלֵּה מַמְזֵירֵיהֶן וְנוֹטֵל אֶת הַכְּשֵׁירִין עִמָּהֶן שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת חַטָּאֵיהֶן. וְאַיְיתִינָהּ כַּיי דָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יי. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. וּמַה טַעַם. וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא אֶלָּא זֶהוּ וַיָּבֵא טוֹב. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁאֲפִילוּ רָעָה שֶׁמֵּבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיאָהּ. וְאֶת דְּבָרָו לֹא הֵסִיר. כָּל כָּךְ לָמָּה. וְקָם עַל בֵּית מְרֵיעִים וְעַל עֶזְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וְאַתְיָיא כְּהַהִיא דָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יי. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי זְעִירָא כַד סְלַק לְהָכָא שְׁמַע קָלִין קַרְיָין. מַמְזֵירָא וּמַמְזֵרְתָה. אָמַר לוֹן. מַהוּ כֵן. הָא אֲזִילָא הַהִיא דְּרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. עִמָּךְ הָיִיתִי כַד אָמַר רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. הָא אִם הָיָה מְפוּרְסָם חַי הוּא.

אלא מעתה חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם לשום חטאת עבודת כוכבים לשום חטאת נזיר לשום חטאת מצורע תהא כשירה ותרצה דאמר רחמנא (ויקרא ו, יח) וזאת תורת החטאת תורה אחת לכל חטאות