וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קָרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃
תלמוד ירושלמי יומא
הלכה: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. צִוָּה יְי. לַדּוֹרוֹת. לַעֲשׂוֹת. זֶה שְׂעִיר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׂעִיר שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אַמַר רִבִּי בָּא. לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. כַּפָּרָה שֶׁהִיא כְזוֹ. מַה זוֹ כַפָּרַת אַהֲרֹן עַצְמוֹ כַּפָּרַת בָּנִים עַצְמָן. אַף זוֹ כַפָּרַת אַהֲרֹן עַצְמוֹ כַּפָּרַת בָּנִים עַצְמָן.