ויקרא יב:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חגיגה, פסחים, תלמוד ירושלמי עבודה זרה ותלמוד ירושלמי כתובות

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃

תלמוד ירושלמי חגיגה

תַּמָּן תַּנִּינָן. אוֹנֵן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ מַקְרִיב וְאֵינוֹ חוֹלֵק לוֹכַל בָּעֶרֶב. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. מוֹתָּר לִיגַּע. וָכָא אַתְּ אָמַר. אָסוּר לִיגַּע. אָמַר רִבִּי יַנַּיי. כָּאן בְּשֶׁהִסִּיעַ דַּעְתּוֹ וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הִסִּיעַ דַּעְתּוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִם בְּשֶׁהִסִּיעַ דַּעְתּוֹ אֲפִילוּ בַתְּרוּמַה יְהֵא אָסוּר. מַאי כְדוֹן. כַּהִיא דְּאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּאוֹכֵל אוֹכֶל רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ. הָדָא אָמְרָה הָאוֹכֵל אוֹכֶל רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ אָסוּר לוֹכַל וּמוּתָּר לִיגַּע. וָכָא אָסוּר לוֹכַל וּמוּתָּר לִיגַּע. תַּמָּן תַּנִּינָן. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאֲחֲרוֹנָה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם לַאֲכִילַת תְּרוּמָה קַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. וְלֹא טְבוּלַת יוֹם הִיא. וְאֵין טְבוּל יוֹם מַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וְאוֹכֵל. אִם לַאֲכִילַת קֳדָשִׁים קַשְׁיָא דְּבֵית הִלֵּל. וְלָא מְחוּסָּר כַּפָּרָה הִיא. וְאֵין מְחוּסָּר כַּפָּרָה טָעוּן טְבִילָה אֶצֶל הַקּוֹדֶשׁ. אִין תֵּימַר. בַּתְּרוּמָה אֲנָן קַיָימִין תַּמָּן. וְהָדָא דְתַנִּינָן הָכָא רֵישָׁא דִבְרֵי הַכֹּל וְסֵיפָא בַּמַּחְלוֹקֶת. אִין תֵּימַר. בַּתְּרוּמָה אֲנָן קַיָימִין הָכָא. וְהָדָא הִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן רֵישָׁא דִבְרֵי הַכֹּל וְסֵיפָה בַּמַּחְלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדָמִי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. בַּתְּרוּמָה אֲנָן קַיָימִין. תַּמָּן טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. רָאִינוּ אִשָּׁה שׁוֹפַעַת דָּם וְאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

פסחים

המפלת אור לשמונים ואחד בית שמאי פוטרין מקרבן ובית הלל מחייבים
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי עבודה זרה

משנה: מִי שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנָפַל אָסוּר לִבְנוֹתוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה. הָיָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין כַּשֶּׁרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וגו׳. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כַּנִּדָּה שֶׁנֶּאֱמַר תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ. מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא בְמַשָּא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְמַשָּא:
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי כתובות

זמין למנויי פרימיום בלבד

תלמוד ירושלמי נדרים

זמין למנויי פרימיום בלבד

תלמוד ירושלמי יבמות

זמין למנויי פרימיום בלבד