ויקרא כ:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, כתובות וסנהדרין

בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ נִפְרָעִין אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד. אֲבָל עַכְשָׁיו נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. בָּרִאשׁוֹנָה כָּל צָרָה שֶׁהָיְתָה בָאָה עַל הַצִּיבּוּר הָיוּ פּוֹסְקִין שִׂמְחָה כְנֶגְדָּהּ. וּמִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין בָּטַל הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּיוֹת. מִשֶּׁבָּטְלוּ אֵילּוּ וָאֵילּוּ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לָאֵבֶל מְחוֹלֵינוּ. וְכִי מַה הָיְתָה סַנְהָדְרִין גְּדוֹלָה מוֹעֶלֶת. אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אוֹתוֹ. בְּכָל מִיתָה שֶׁיִּרְצוּ. מָשְׁלוּ מָשָׁל. לְמַה הַדָּבָר דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁקִּילְקֵל בְּעִיר. מָסְרוּ לְבַעַל הָאַגְמוֹן וַחֲבָשׁוֹ. וְהָיָה קָשֶׁה מִבַּעַל הָאַגְמוֹן. מָסְרוּ לְבַעַל הַזְּמוֹרָה וַחֲבָשׁוֹ. וְהָיָה קָשֶׁה מִבַּעַל הַזְּמוֹרָה. מָסְרוּ לְבַעַל הָרְצוּעָה וּסְטָרוֹ. וְהָיָה קָשֶׁה מִבַּעַל הָרְצוּעָה. מָסְרוּ לְשִׁלְטוֹן וְהִטִּילוֹ לְקָמִין. כָּךְ צָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

רבא אמר טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא (ויקרא כ, ד) ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין אף כרת שלי פטור מן התשלומין

תפשוט מיהא חדא דתניא (ויקרא כ, ג) כי מזרעו נתן למולך מה ת"ל לפי שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת"ל (ויקרא כ, ד) בתתו מזרעו