וָאַכְחִ֛ד אֶת־שְׁלֹ֥שֶׁת הָרֹעִ֖ים בְּיֶ֣רַח אֶחָ֑ד וַתִּקְצַ֤ר נַפְשִׁי֙ בָּהֶ֔ם וְגַם־נַפְשָׁ֖ם בָּחֲלָ֥ה בִֽי׃
תלמוד ירושלמי מעשרות
הלכה: בִּיחִילוּ רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא אָמַר חָיְתָה. כְּמַה דְתֵימַר וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב מִשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִשֶׁיַּאֲדִימוּ פְנֵיהֶם. וְכָל הַתְּאֵנִים פִּיהֶם מַאֲדִימוֹת. רִבִּי תַנְחוּם בַּר מָרִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לוֹקֵחַ אַחַת וּמַנִּיח. אִם בְּשֵׁלָה בְתוֹךְ כְּדֵי מֵעֵת לְעֵת חַיָיבוֹת וְאִם לָאו פְּטוּרוֹת.
תענית
חזרו שניהם בזכות משה מת משה נסתלקו כולן שנאמר (זכריה יא, ח) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וכי בירח אחד מתו והלא מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר אלא מלמד שנתבטלו ג' מתנות טובות שנתנו על ידן ונסתלקו כולן בירח אחד
תענית
אקרויה בחלמיה (זכריה יא, ח) ואכחיד את שלשת הרועים למחר כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו ליזלו רבנן בשלמא: