כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ (ס)
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כְּתִיב כָּל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים וְלַעֲשׂוֹת וּלְלַמֵּד בְּישְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט. רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. אֲפִילוֹ כַמָּה עָשָׂה לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ לֹא יָצָא יְדֵי טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחַד אָמַר. אֲפִילוּ כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעוֹשִׂין לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ לֹא יָצָא יְדֵי טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. כְּתִיב וַיָּחֵילּוּ בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחוֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יי וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יי לְיָמִים שְׁלֹשָׁה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּילּוּ. וַהֲלֹא לְיוֹם אֶחָד הָיוּ יְכוֹלִין לְבָעֵר כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה שָׁם. אָמַר רִבִּי אִידִי. מִפְּנֵי צַלְמֵי כַשְׂדִּים שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים בַּשָּׁשַׁר.
אבות דרבי נתן
עשה תורתך קבע כיצד מלמד שאם שמע אדם דבר מפי חכם בבית המדרש אל יעשה אותו עראי אלא יעשה אותו קבע. ומה שלמד אדם יעשה וילמד לאחרים ויעשו שנאמר (דברים ה׳:א׳) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם וכן בעזרא הוא אומר (עזרא ז׳:י׳) כי עזרא הכין (את) לבבו לדרוש את תורת ה׳ ולעשות ואחר כך וללמד בישראל חק ומשפט:
אבות דרבי נתן נוסח ב
עשה תורתך קבע שלא תהא מקיל לעצמך ומחמיר לאחרים. או תהא מקיל לאחרים ומחמיר לעצמך. [אלא כשם שאתה מקיל לעצמך כך תהא מקיל לאחרים. וכשם שאתה מחמיר לעצמך] כך תהא מחמיר לאחרים שנאמר כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות ואחר כך וללמד לישראל חוק ומשפט (עזרא ז' י'):