רות ג:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה וחולין

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא צָרִיךְ אָדָם שֶׁיְּהוּ לוֹ שְׁנֵי עֲטִיפִין אֶחָד לְחוֹל וְאֶחָד לְשַׁבָּת. מַה טַעְמָא וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ וְכִי עֲרוּמָּה הָיְתָה אֶלָּא אֵלּוּ בִגְדֵּי שַׁבָּתָהּ. כַּד דְּרָשָׁהּ רִבִּי שִׂמְלַאי בְּצִיבּוּרָא בָּכוּן חֲבֵרָיָיא לְקוֹבְלֵיהּ אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי כַּעֲטִיפָתֵינוּ בְּחוֹל כֵּן עֲטִיפָתֵינוּ בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹן אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אַתֶּם לְשַׁנּוֹת מִן הָדָא וְרָחַצְתְּ וְסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגּוֹרֶן. וְיָרַדְתִּי כְּתִיב אָמַר לָהּ זְכוּתִי תֵּרֵד עִמָּךְ. וְעַרְטִילָא הֲוָות אֶלָּא אָמְרָה לָהּ לְבוֹשׁ מָאנֵךְ דְּשׁוּבְתָּא.

הנה הוא זורה את גורן השעורים

הנה הוא זורה את גורן השעורים