שופטים ז:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות, ברכות ותלמוד ירושלמי עירובין

וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃

תלמוד ירושלמי ברכות

רִבִּי אוֹמֵר אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּיּוֹם וְאַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה. הָעוֹנָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְשָׁעָה. הָעֵת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעוֹנָה. הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעֵת. כַּמָּה הוּא הָרֶגַע. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֶׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּדֵי לְאוֹמְרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרִין הָרֶגַע כְּהֶרֶף עַיִן. תַּנִּי שְׁמוּאֵל הָרֶגַע אֶחָד מֵחֲמֶשֶׁת רִיבּוֹא וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְשָׁעָה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי ברכות

רִבִּי זְרִיקָן וְרִבִּי אַמִּי בְשֶׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּכְתִיב קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי בָא חַד אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי וְחָרִינָה אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן. מַאן דָּמַר טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. וּמַאן דָּמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן רֹאשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. מָן מְקַיֵּים רִבִּי נָתָן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. פְּעָמִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּפְעָמִים קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. הָא כְאֵי זֶה צַד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה דָּוִד סוֹעֵד סְעוּדַת מְלָכִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוּדַת עַצְמוֹ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. מִכָּל מָקוֹם לָא הֲוָה אֻרְתָּא אַתְיָא וּמַשְׁכַּח לְדָוַד דָּמִיךְ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִינּוֹר אָעִירָה שָׁחַר. אִיתְעִיר יְקָרִי מִן קוֹמֵי אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. אִיקָרִי לָא חָשִׁיב כְּלוּם מִן קֳדָם אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. אָעִירָה שָׁחַר. אֲנָא הֲוִינָא מְעוֹרֵר שַׁחְרָה. שַׁחְרָה לָא הֲוָה מְעוֹרֵר לִי. וְהָיָה יִצְירוֹ מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ דָּוִד דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָן. וְאַתְּ אָמַר אָעִירָה שָׁחַר. דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת יְשֵׁינִין עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. וְאַתְּ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּמַה הָיָה דָוִד עוֹשֶׂה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֶׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי מְנַחֵם הָיָה נוֹטֵל נֵבֶל וְכִינּוֹר וְנוֹתְנוֹ מֵרַאֲשׁוֹתָיו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמְנַגֵּן בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה. וּמַה הָיוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה אוֹמְרִין וּמַה אִם דָוִד הַמֶּלֶךְ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי לֵוִי כִּנּוֹר הָיָה תָלוּי כְּנֶגֶד חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְהָיָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בַּלַּיְלָה וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו. הָדָה הוּא דִכְתִיב וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. כְּנַגֵּן בַּמְּנַגֵּן אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. הַכִּינּוֹר הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו.
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכות

מאי טעמא דרבי נתן דכתיב (שופטים ז)ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי עירובין

זמין למנויי פרימיום בלבד