מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: אָמַר רִבִּי יִצְחָק. דִּיבְּרָה הַתּוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן. הָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ. כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִים בְּיָדָן מַקְּלוֹת.
חולין
רב כהנא אמר אתיא מהורג את הנפש דאמר רחמנא קטליה וליחוש דלמא טרפה הוה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא
סנהדרין
אלא מדכתיב (שמות כא, יב) מכה איש ומת מות יומת וכתיב (במדבר לה, כא) או באיבה הכהו בידו וימות שמע מינה כל היכא דאיכא הכאה סתם לאו מיתה הוא