שמות לה:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבת ושבת

מְנָן אִלֵּין מִילַּיָיא. וְעָשָׂה אַחַת. וְעָשָׂה הֵנָּה. וְעָשָׂה מֵהֵנָּה. וְעָשָׂה אַחַת. לְחַיֵיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. הֵנָּה. לְחַיֵיב עַל כּוּלְֹּהֹן אַחַת. מֵהֵנָּה. לְחַיֵיב עַל הַתּוֹלְדוֹת. אוֹ נֵימַר. בָּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּנֵּי רִבִּי זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. זִיבֵּחַ קִיטֵּר וְנִיסַּךְ בְּהֶעֱלֶם אֶחָת חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבָלַיָיא. עֲבַרְתְּ בָיָדָךְ תְּלָתָא נְהָרִין וְאִיתָבַּרְתְּ. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַד לָא יַתְבְּרִינֵּהּ בְּיָדֵיהּ יֵשׁ כָּאן אַחַת אֵין כָּאן הֵנָּה. מִן דְּתַבְרָהּ בְּיָדֵיהּ יֵשׁ כָּאן הֵנָּה אֵין כָָּאן אַחַת. וִיהִי כֵן בָּעֲבוֹדָה זָרָה. בָּעֲבוֹדָתָהּ כַּעֲבוֹדַת הַגָּבוֹהַּ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה. בָּעֲבוֹדָתָהּ לְחַיֵיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. בָּעֲבוֹדַת הַגָּבוֹהַּ לְחַיֵיב עַל כּוּלְֹּהֹן אַחַת. בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה לְחַיֵיב עַל מִקְצָתָהּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצָחָק. כְּתִיב אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהֵבִיא פָּר. מִצְוֹת שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵבִיא עֲלֵיהֶן פָּר. יָצָאת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ פָר אֶלָּא שְׂעִירָה בִלְבַד. הָתִיבוּן. הֲרֵי חֲלָבִים וָעֲרָיוֹת הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר. לָא אֲתִינָן מַתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תּוֹלְדוֹת. חֲלָבִים אֵין לָהֶן תּוֹלְדוֹת. עֲרָיוֹת עָשָׂה בָהֶן אֶת הַמְעָרֶה כְגוֹמֵר. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. שַׁבָּת הִיא לַיי. לְחַיֵיב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אִילָא. כְּתִיב כָּל הָעוֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא הָעוֹשֶׂה בוֹ וּבַחֲבֵירוֹ. אַתָּ אָמַר. אֵין הָשַּׁבָּתוֹת מִצְטָרְפוּת. חוֹלְקוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן רִבִּי בּוּן. כְּשֵׁם שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפוּת כָּךְ אֵין חוֹלְקוֹת.

חייב על כל מלאכה ומלאכה: חילוק מלאכות מנלן אמר שמואל אמר קרא (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת התורה רבתה מיתות הרבה על חילול אחד האי במזיד כתיב אם אינו ענין למזיד דכתיב (שמות לה, ב) כל העושה מלאכה יומת תנהו ענין לשוגג ומאי יומת יומת בממון