תהילים קטז:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, תלמוד ירושלמי ברכות, ברכות ופסחים

מְנַיִין לְאַרְבָּעָה כוֹסוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְנָיָיה. כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאוּלוֹת. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְי וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם וגו׳. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וגו׳. וְהוֹצֵאתִי. וְהִצַּלְתִּי. וְגָאַלְתִּי. וְלָקַחְתִּי. רִבִּי יְהֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁלְּפַּרְעֹה. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי. וָאֶשְׂחַט אוֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה. וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה. וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ. רִבִּי לֵוִי אָמַר. כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁלְפּוּרְעָנוּת שֶׁהקְּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַשְׁקוֹת אֶת אוּמּוֹת הָעוֹלָם. כִּי כֹה אָמַר יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵימָה וגו׳. כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְי. כִּי כוֹס בְּיַד יְי. יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם. מָהוּ מְנָת כּוֹסָם. רִבִּי אָבוּן אָמַר. דִּיפְּלֵי פּוֹטֵירִין. כְּדִיפְּלֵי פּוֹטֵירִין אַחַר הַמֶּרְחַץ. וּכְנֶגְדָּן עָתִיד הַקְּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁלְּנֶחָמוֹת. יְי מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי. דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָיה. וְהָדֵין כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא תְּרֵיין.

וְרַבָּנִן אָמְרִין כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֶּן פְּלָיָה הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר יי נָתַן וַיי לָקַח יְהִי שֵׁם יי מְבוֹרָךְ כְּשֶׁנָּתַן בְּרַחֲמִים נָתַן. וּכְשֶׁלָּקַח בְּרַחֲמִים לָקַח. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁנָּתַן לֹא נִמְלַךְ בְּבִרְיָיה. וּכְשֶׁלָּקַח נִמְלַךְ בְּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיי הוּא וּבֵית דִּינוֹ. בִּנְיַין אָב שֶׁבְּכוּלָּם וַיי דִּיבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

ומגביהו מן הקרקע טפח אמר רבי אחא ברבי חנינא מאי קראה (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא