במדבר 6:7 מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נזיר, כריתות, סנהדרין וזבחים

וְיִכּוֹף אֶת אִשְׁתּוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי הוּנָא. הֲנָייָתִי עָלֶיךָ. כּוֹפֶה וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ. הֲנָייָֽתְךָ עָלַי. הֲרֵי זֶה יָפֵר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהִיא הֲנָייָתוֹ וַהֲנָייָתָהּ. וְלֹא יִכּוֹף אֶת עַבְדּוֹ. שַׁנְייָא הִיא. דִּכְתִיב כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אַחֵר. יָצָא עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. הָיָה יָכוֹל לִמְחוֹת עַל דְּבַר רַבּוֹ. אוֹמֵר לוֹ. הֲלָכָה הִיא. שְׁמַע לְדִבְרֵי רַבָּךְ. כְּפָפוֹ רַבּוֹ וְנִיטְמָא מָהוּ שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. וְכִי נָזִיר הוּא. לֹא אַתְּ הוּא שֶׁגָּזַרְתָּה עָלָיו שֶׁיִּטַּמֵּא. אַתְּ אָמַר. מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. וָכָא מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. כְּפָפוֹ רַבּוֹ וְנִיטְמָא מָהוּ שֶׁיִּסְתּוֹר. וְכִי נָזִיר הוּא. אֶלָּא אַתְּ הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ עָלָיו שֶׁיִּטַּמֵּא. אַתְּ אוֹמֵר. סוֹתֵר. וָכָא סוֹתֵר.

עוֹדֶינּוּ שָׁם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין עַל הַכֹּל כְּדֵי פְרִישָׁה וּפְרִישָׁה וְהוּא לוֹקֶה. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ מְקַבֵּל עַד שֶׁיִּפְרוֹשׁ וְיַחֲזוֹר. אָמַר רִבִּי בָּא. כָּךְ הָיָה מֵשִׁיב רִבִּי יוֹחָנָן אֶת רִבִּי לָֽעְזָר. וְהָא כְתִיב לֹא יָבוֹא וְלֹא יִטַּמֵּא. אָמַר לֵיהּ. שֶׁאִם הִתְרוֹ בוֹ מִשּׁוּם וְלֹא יָבוֹא לוֹקֶה. מִשּׁוּם לֹא יִטַּמֵּא אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי הִילָא. מֵהִשְׁתַּחֲוָיָה לָמַד רִבִּי יוֹתָנָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה כְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין. בְּמַכּוֹת. הָא קָרְבָּן לֹא. מִן מַה דָּמַר רִבִּי הִילָא. מֵהִשְׁתַּחֲוָיָה לָמַד רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא בַמַּכּוֹת הִיא בַקָּרְבָּן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל־הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. פָּתַר לָהּ שֶׁאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵת כָּל־הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. פָּתַר לָהּ בְּשׁוֹהֵא עַל כָּל־פְּרִישָׁה וּפְרִישָׁה וְהוּא לוֹקֶה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. כֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵת אַחֵר יָכוֹל יְקַבֵּל. תִּלְמוּד לוֹמַר יִטַּמָּא בַעַל בְּעַמָּיו. הֲרֵי שֶׁקִּיבֵּל יָכוֹל יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר לְהֵחַלּוֹ. אֶת שֶׁהוּא מוֹסִיף חִילּוּל עַל חִילּוּלוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף חִילּוּל עַל חִילּוּלוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לְהֵחַלּוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף חִילּוּל עַל חִילּוּלוֹ. שֶׁלֹּא יֹאמַר. הוֹאִיל וְנִיטְמֵאתִי עַל אַבָּא אֶלְקוֹט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי בְיָדִי. לְהֵחַלּוֹ. בִּשְׁעַת מִיתָה. רִבִּי אוֹמֵר. אַף בְּמוֹתָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶמַר. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהֶן. וְאַתְייָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר װָא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שִׁמְעוֹן בַּר װָא מִי דְמָךְ הֲוָה אֲמַר. הָא נְפִיקָא מִיכָּא וְהָא נְפִיקָא מִיכָּא.

א"ל התם (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו כתיב כיון דחלליה הא איתחיל אבל גבי שמן המשחה כתיב (במדבר ו, ז) כי נזר גו' אלהיו עליו שמן משחה קרייה רחמנא דאע"ג דאיתא עליו לא איתחיל: