תלמוד ירושלמי תענית
מְנַיִין לִנְשֵׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּ֗רֶד מֵֽעֲשׂוֹת הַֽחַטָּ֛את וְהָֽעֹלָה֖ וְהַשְּׁלָמִֽים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛יו וגו׳. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר בָ֗ם בָּחַ֞ר ײ֨ אֱלֹהֶ֨יךָ֨ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים הַֽלְוִיִּם֙ וַיְבָֽרְכ֣וּ אֶת־הָעָ֔ם וגו׳. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַיי מִכֶּ֔ם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָֽרֶכְךָ֥ ײ֨ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר ײ֨ ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א ײ֨ ׀ פָּנָיו֨ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
מסכת סופרים
מהיכא הוא מתחיל [שמות לב] מאנא חטא העם הזה ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון (לא) נקרין ולא מתרגמין:
תלמוד ירושלמי מגילה
משנה: וְאֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: