מקורות בתלמוד על מלאכי 2:5

תלמוד ירושלמי ברכות

מִילְתָא דְּחָנָן בַּר בָּא פְלִיגָא דְּחָנָן בַּר בָּא אָמַר לַחֲבֵרָיָא נֵימוֹר לְכוֹן מִילְתָא טָבָא דְחָמִית לְרַב עֲבִיד וְאַמְרִיתָהּ קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וְקָם וְנָשַׁק עַל פּוּמִי. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹחֵחַ. בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם זוֹקֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנִי אֲמָרִית טַעֲמָא ײ֨ זוֹקֵף כְּפוּפִים. אָמַר רִבִּי אַמִּי לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִלּוּ הֲוָא כְתִיב בִּשְׁמִי נִיחַת הוּא יֵאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כְּבָר נִיחַת הוּא.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי יומא

הלכה: מִפְּנֵי מַה כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים. רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן אָמַר. כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לִשְׁמוֹנֶה יָמִים. עַל שֵׁם בְּרִיתִ֣י ׀ הָֽיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ. מִפְּנֵי מַה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב. מִפְּנֵי הַגַּאֲוָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. אַל שֵׁם אַל־תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שֶׁאֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹר. אֶתֵמוֹל כָּתוּב בָּהֶם וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ וְעַכְשָׁיו הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי ברכות

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת. וּמַה רָאוּ לִסְמוֹךְ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ לְחוֹנֵן הַדָּעַת עַל שֵׁם וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיֵדְעוּ תוֹעֵי רוּחַ בִּינָה. דֵּיעָה לִתְשׁוּבָה הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע וגו׳ עַד וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב וְרָפָה לוֹ. תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה וְיָשׁוֹב אֶל י֙י וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. סְלִיחָה לִגְאוּלָה הַסּוֹלֵחַ לְכָל־עֲווֹנֵיְכִי הָרוֹפֵה לְכָל־תַּחֲלוּאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיֵּיכִי. וְיֹאמַר רוֹפֵא חוֹלִים קֳדָמוֹי. אָמַר רִבִּי אֲחָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁבִיעִית לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב י֙י אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ רוֹפֵא חוֹלִים בְּרָכָה שְׁמִינִית כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לַשְּׁמִינִי. עַל שֵׁם בְּרִיתִי הָֽיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי מִפּנֵי מַה הִתְקִינוּ בִּרְכַת הַשָּׁנִים בְּרָכָה תְשִׁיעִית כְּנֶגֶד קוֹל י֙י שׁוֹבֵר אֲרָזִים. שֶׁהוּא עָתִיד לִשְׁבּוֹר כָּל־בַּעֲלֶי שְׁעָרִים. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא מַה רָאוּ לִסְמוֹךְ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים לִמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. עַל שֵׁם וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עֲנַפְכֶם תִּתְּנוּ וּפְרִיכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה כִּי קָֽרְבוּ לָבוֹא. נִתְקַבְּצוּ הַגָּלִיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשֶׂה הַזֵּדִין נִכְנָעִין וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים. וְתַנִּי עֲלָהּ כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל רְשָׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵדִים. וְשֶׁל גֵּרִים וְשֶׁל זְקֵנִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. אַחַר יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י֙י אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי ברכות

זמין למנויי פרימיום בלבד