Quotation_auto על מלאכי 2:5
ילקוט שמעוני על התורה
ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית שבעה אבות כורתי ברית באברהם כתיב ביום ההוא כרת וגו'. ביצחק כתיב ואת בריתי אקים את יצחק. ביעקב כתיב וזכרתי את בריתי יעקוב במשה כתיב כרתי אתך ברית. באהרן כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום בפנחס כתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית. בדוד כתיב כרתי ברית לבחירי. שבעה אבות שכבו בכבודו של עולם ולא שלטה בהם רמה ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן ומרים ובנימין בן יעקב ויש אומרים אף דוד שנאמר לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפון מכאן אמרו אין הכהנים מיטמאים למתים שהרי אלעזר ואיתמר הכהנים לא נטמאו להם. ומי נתמאו להם הלוים. ממשמע שנאמר ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל איני יודע שעוזיאל דוד אהרן מה תלמוד לומר דוד אהרן. מקיש מעשה עוזיאל למעשה אהרן מה אהרן רודף שלום בישראל אף עוזיאל רודף שלום בישראל. מנין שהיה אהרן רודף שלום בישראל שנאמר ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ובמשה הוא אומר ויבכו בני ישראל את משה מפני מה בכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ובמשה לא בכו אלא בני ישראל שאהרן לא אמר לאיש סרחת ולא לאשה סרחת אבל משה מפני שהוכיחן נאמר בו בני ישראל. וכן הכתוב מפורש על ידי אהרן בקבלה בריתי היתה אתו החיים והשלום שהיה רודף שלום בישראל. ואתנם לו מורא וייראני שקבל עליו כל דברי תורה באימה ברתת ובזיע. מה ת"ל ומפני שמי נתת הוא אמרו בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראש אהרן נרתע ונפל לאחוריו אמר אוי לי שמא מעלתי בשמן המשחה, השיבתו רוח הקדש והנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו כטל חרמון שיורד על הררי ציון, מהטל זה אין בו מעילה אף שמן המשחה אין בו מעילה תורת אמת היתה בפיהו ולא אסר המותר ולא התיר האסור. בשלום ובמישור הלך אתי שלא הרהר אחר דרכי המקום כדרך שלא הרהר אברהם אבינו. רבים השיב מעון שהשיב פושעים לתורה ואומר מישרים אהבוך. ויקרבו וישאום בכתנותם מלמד שחס המקום עליהן במיתתן מבחייהן שאילו נשרף גופן ואין בגדיהן קיימין היו מפורסמין ומבוזין אלא נשרף גופיהן ובגדיהן קיימין. והרי דברים קל וחומר ומה אם אלו שהכעיסו המקום ונכנסו לפניו שלא ברצונו כך עשה להם קל וחומר לשאר צדיקים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר וכו' אחת בשנה מה תלמוד לומר, לפי שמצינו לומר שזה מכפר שלא בשעיריו יכול אף שאר ימים מכפרים שלא בשעיריהם, תלמוד לומר אחת בשנה, אוציא את הפסח והחג שהן שבעה ימים ולא אוציא את העצרת שהוא יום אחד, תלמוד לומר אחת בשנה. אוציא את העצרת שהוא רגל כרגלים ולא אוציא את ראש השנה שהוא יום טוב כיום הכפורים, תלמוד לומר אחת בשנה זה מכפר שלא בשעיריו שאר ימים מכפרין שלא בשעיריהם. מנין שכל הפרשה אמורה על הסדר תלמוד לומר ויעש כאשר צוה ה' את משה. מנין שאין אהרן לובש לגדולתו אלא כמקיים גזרת מלך תלמוד לומר ויעש כאשר צוה ה' את משה. מנין שהיה אהרן שומע דברים מפי משה כשומע דברים מפי הקודש תלמוד לומר ויעש כאשר צוה ה' את משה, וכן הכתוב משבחו בקבלה בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון, שהשיב פושעים לתורה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy