תלמוד ירושלמי סוטה
תַּמָּן תַּנִּינָן אַייְלוֹנִית וּזְקֵינָה וּשְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִװְלָד לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה. שֶׁנֶּאֱמַר וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע. הָרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ זֶרַע. יָצָאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהַזְרִיעַ זֶרַע. הָתִיבוּן. הֲרֵי אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל הֲרֵי הִיא אֵינָהּ רְאוּיָה לְהַזְרִיעַ זֶרַע. שַׁנְייָא הִיא. דִּכְתִיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. תַּמָּן תַּנִּינָן. מַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל. כֵּיצַד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. תַּמָּן וְזֶרַע אֵין לָהּ מִכָּל מָקוֹם. בְּרַם הָכָא זֶרַע כָּשֵׁר. לֹא זֶרַע פָּסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּלוּם הַמַּיִם בָּאִין אֶלָּא לְהַתִּירָהּ לְבֵיתָהּ. וְזוֹ כֵיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה אֹמְרִים לוֹ. הוֹצֵא.
תלמוד ירושלמי קידושין
הלכה: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה כֹהֶנֶת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנֵּי. אֵי זוֹ הִיא עִיסָּה כְשֵׁירָה. כָּל־שֶׁאֵין בָּהּ לֹא חָלָל וְלֹא מַמְזֵר וְלֹא נָתִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל־שֶׁאֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל־אֵילּוּ בִּתָּהּ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. אֲבָל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁתַּקַּע בָּהּ פְּסוּל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בּוֹדֵק עַד אַרְבַּע אִימָּהוֹת וּמַשִּׂיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בּוֹדֵק לְעוֹלָם. רַב אָמַר. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. בּוֹדֵק מֵאֵי זוֹ מִשְׁפָּחָה מַשִּׂיאִין לִכְהוּנָּה וּמַשִּׂיא. בְּיַד מִי הוּא בוֹדֵק. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. בּוֹדֵק בְּיַד קְרוֹבוֹתָיו. רִבִּי חָמָא אֲתַא סַבָּא אֲמַר לֵיהּ. מִשִּׁיאִין לִכְהוּנָּה מִן הָדָא זַרְעִיתָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. וְאַסִּיב עַל פּוּמֵיהּ. רַב אֲמַר לְחִייָה בְּרֵיהּ. נֲחוֹת דְּרָג וְסַב אִיתָא. אָמַר רִבִּי אִידִי שְׁכִיחָא הָא מִילְּתָא בְּפוּמְהוֹן דְּרַבָּנִן. וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נִטְמְאָה טְהוֹרָה. וְלֹא כִיהוּדָה בֶּן פַּפּוֹס שֶׁנּוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לֵיהּ. נְהוֹגִין הֲווֹן אַבְהָתָךְ עָֽבְדִין כֵן. חַד כֹּהֵן אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ. עַבְדִּית מַתְנִיתָה. נָשָׂאתִי אִשָּׁה וּבָדַקְתִּי אַחֲרֶיהָ אַרְבָּעָה אִימָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמוֹנָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין הוּא עִיקְּרָא לָקִי מִן רֵאשָׁה מָאן מוֹדַע לָךְ.
תלמוד ירושלמי סוטה
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן מַתְּיָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּטְהוֹרָה הִיא. אֶלָּא סוֹף הַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ בָהּ תַּחַת נִיווּלָהּ. שֶׁאִם הָֽיְתָה עֲקָרָה נִפְקֶדֶת. יוֹלֶדֶת בְּצַעַר יוֹלֶדֶת בְּרֵיוַח. כְּאוּרִים יוֹלֶדֶת נָאִים. שְׁחוֹרִים יוֹלֶדֶת לְבָנִים. קְצָרִם יוֹלֶדֶת אֲרוּכִים. נְקֵיבוֹת יוֹלֶדֶת זְכָרִים. אֶחָד יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. אָמַר לוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם כֵּן יֵלְכוּ כָל־הַנָּשִׁים וְיִתְקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקֵדוּ. וְלֵית לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זֶרַע. אִית לֵיהּ. זֶרַע כָּשֵׁר לֹא זֶרַע פָּסוּל.