תלמוד ירושלמי סנהדרין
עֲדַת קוֹרַח אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הַמִּדְבָּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיֹּֽאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל לְעָתִיד לָבוֹא. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אוֹבֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ. מָה עֲבֵידָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ אַף עֲבֵידָה הָאֲמוּרָה כָאן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ.
מכות
אמר רב מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים מתקיף לה רב פפא דלמא כאבידה המתבקשת דכתיב (תהלים קיט, קעו) תעיתי כשה אובד בקש עבדך אלא מסיפא [דקרא] (ויקרא כו, לח) ואכלה אתכם ארץ אויביכם מתקיף לה מר זוטרא דלמא כאכילת קישואין ודילועין
סנהדרין
ת"ר עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בתירא אומר הרי הן כאבידה המתבקשת שנאמר (תהלים קיט, קעו) תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי: