תלמוד על איוב 25:6

בן עזאי אומר כל הנותן ד׳ דברים כנגד עיניו ועל לבו שוב אינו חוטא לעולם. מאין הוא בא ולאן הוא הולך ומי הוא דיינו ומה עתיד להיות. מאין הוא בא ממקום החשך. ולאן הוא הולך לחשך ואפלה. מאין הוא בא ממקום הטומאה ולאן הוא הולך לטמא את אחרים. מאין הוא בא מליחה סרוחה וממקום שאין אדם יכול לראות. ולאן הוא הולך לשאול ולאבדון בגיהנם ולישרף באור. ומי הוא דיינו ידע שאין דיינו (של) בשר ודם אלא אדון כל המעשים ברוך הוא אין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משא פנים ולא מקח שוחד. ומה עתיד להיות רמה ותולעה שנאמר (איוב כה) אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה.

בן עזאי אומר כל הנותן ארבעה דברים נגד עיניו שוב אינו חוטא מנין בא ולאן הוא הולך ומה עתיד להיות ומי הוא דינו. מאין בא מליחה סרוחה ממקום (שהעין) [שאין העין] יכולה לראות. ולאן הוא הולך למקום חשך ואפילה. ומה עתיד להיות רמה ותולעה. ומי הוא דינו מלך מלכי המלכים הקב״ה. ר' שמעון אומר בא ממקום הטינופת בא ממקום הטומאה והולך לטמא את האחרים. בא מליחה סרוחה והולך למקום עפר רמה ותולעה שנא׳ אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה. ר׳ אליעזר בן יעקב אומר אנוש רמה בחייו אלו כנים. ובן אדם תולעה במותו. ר׳ שמעון בן אלעזר אומר נאה אדם זה ומשובח אלא שמוציא במעיו דבר שאין העין יכולה לראות משלו משל לה״ד למלך בשר ודם שבנה פלטריא גדולה ונאה ומשובחת והיה נהר בורסקי עובר בתוכה כל העובר ושב אומר כמה נאה פלטיא זו חוץ מנהר של בורסקי שהוא עובר בתוכה. כך זה אדם שהוא דומה מה בזמן שהוא מוציא ממעיו דבר מגונה שאין העין יכולה לראות הוא מתגאה לפני המקום.

רבי שמעון אומר בא ממקום חושך וחוזר למקום חושך בא מטיפה סרוחה ממקום שאין העין יכולה לראות ומה עתיד להיות עפר רמה ותולעה שנא׳ (איוב כ״ה:ו׳) אף כי אנוש רמה [ובן אדם תולעה רבי אלעזר בן יעקב אומר רמה] בחייו ובן אדם תולעה במותו איזה רמה בחייו [זה כינים] ובן אדם תולעה במותו זה שמרחיש במותו: