תלמוד על איוב 34:33

רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָֽמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה הֲמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽי־מָאַ֗סְתָּ אֶלָּא כִּֽי־אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא־אָ֑נִי וּמַה־יָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃ בִּקְשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶן. בָּא דָוִד וְנִשְׁתַּתֵּחַ לִפְנֵיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵשׁ יָצָאת מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם. הָדָר עִילָה. הֲוָה יְלִיף מַצְלִי וּמִתְעַנֶּה. כֵּיוָן שֶׁנִּמְנֶה עִמָּהֶן צְלִי וְלָא אִיתְעֲנִי. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָֽמְרוּ. כּוֹלְּהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֖אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֜הוּדָ֗ה מְחוֹקְקִי׃ מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י. לִ֤י גִלְעָ֨ד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפַל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. לִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה כִשְׁמוּעוֹ. אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י זֶי יָרָבְעַם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְ֝הוּדָ֗ה מְחוֹקְקִי זֶה אֲחִיתוֹפֶל. מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י זֶה גֵיחֲזִי. עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י זֶה דוֹאֵג הָאֳדוֹמִי. אָֽמְרוּ יְשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן כָּל־הָעוֹלָמִים. מַה נַעֲבִיד וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵיקַל לוֹן. אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם. אֲמַר לוֹן. עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. עֲלֵֽי־פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרֹעָֽעִֽי׃ עָלַי לְפַלֵּשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵיעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ.

יצאה בת קול ואמרה להם (משלי כב, כט) חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים מי שהקדים ביתי לביתו ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה לפני מלכים יתיצב [בל יתיצב] לפני חשוכים ולא השגיח עליה יצאה בת קול ואמרה (איוב לד, לג) המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו'