תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על אסתר 6:12

תלמוד ירושלמי יומא

[דִּלֹמָא. רִבִּי חִייָא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל־ שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּח֔שֶׁךְ יְי א֥וֹר לִֽי׃ כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי֖ יוֹשֵׁב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַי֖ אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּ֤ח הָמָן֨ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י חַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מסכת שמחות

אבל אסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ואסור לשנות במשנה ובתלמוד בהלכות ובאגדות ואסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה וחייב בכיסוי הראש ובכפיית המטה מעשה שמתה אשתו של ר"ג ורחץ לילה הראשונה שמתה אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו [שאבל אסור לרחוץ א"ל איני כשאר כל בני אדם איסטניס אני]
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא