תלמוד על אסתר 9:7

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שִׁירַת הַלְוִיִּם לֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מִשִּׁשָּׁה קְרִיאִיּוֹת. סֵימָנָהּ הזי״ו ל״ך. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. [שִׁירַת הַיָּם] וְשִׁירַת דְּבוֹרָה נִכְתָּבִים אַרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵינָה וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי אַרִיחַ. עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וּמַלְכֵי כְנַעַן נִכְתָּבִין ארִים עַל גַּבֵּי אַרִיחַ וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי לְבֵינָה. דְּכָל־בִּנְייָן דֵּכֵן לָא קָאִים. מַאי כְדוֹן. לְמִצְוָה [אוֹ] לְעִיכּוּב. אָמַר רִבִּי לְרִבִּי חֲנַנְיָה בַּר אָחוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה. נָהִיר אַתְּ דַּהֲוִינָן קַייָמִים קֳדָם מָנוּתָה דְּרַר הוֹשַׁעְיָה חָבִיבָךְ. עָבַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא וּשְׁאָלִינָן לֵיהּ וַאֲמַר בְּשֵׁם רַב. לָעִיכּוּב.

עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה כל בנין כדין לא קאים. מאי כדין למצוה לעיכוב: