תלמוד על אסתר ב:21

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא אַייַלְתָּא דְשַׁחֲרָא מַאן דְּאָמַר כּוֹכָֽבְתָא הִיא טָֽעְיָא זִמְנִין דְּהִיא מְקַדְּמָא וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָא. מַאי כְּדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקוֹרְנִין דִּנְהוֹרָא דְסַלְּקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין. דֵּלֹמָא רִבִּי חִייָא רַבָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הַוּוּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִקְעַת אַרְבֶּל בִּקְרִיצְתָּא וְרָאוּ אַייֶלֶת הַשַׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רַבָּא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בִּירְבִּי כַּךְ הִיא גְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְּחִילָּה קִמְאָה קִמְאָה כָּל־מָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רָבָה וְהוֹלֶכֶת. מַאי טַעְמָא כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ י֙י אוֹר לִי. כֵּן בַּתְּחִילָּה וּמָרְדְּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאַחַר כַּךְ וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵוּ הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאַחַר כַּךְ לַיְּהוּדִים הָיִתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.

[דִּלֹמָא. רִבִּי חִייָא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל־ שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּח֔שֶׁךְ יְי א֥וֹר לִֽי׃ כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי֖ יוֹשֵׁב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַי֖ אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּ֤ח הָמָן֨ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י חַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה.

ברייתא ר׳ אליעזר בן יעקב אומר כל הנותן שלום לרבו חייב מיתה, ר׳ אליעזר בן דהבאי אומר כל הנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו והחולק על ישיבתו של רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל האומר דבר בשם רבו מביא גאולה לעולם שנא׳ ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: [גמ׳] ת״ר כיצד יכול מרדכי להגיד לאסתר מלמד שנפתחו לו כלם ונכנס לפנים והגיד לה כל הסימנים והלא דברים ק״ו מה בנה של אסתר כתיב אני לפניך אלך והדורים אישר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע מרדכי שהוא מזקני סנהדרין עאכ״ו: