מקורות בתלמוד על בראשית 34:15

הלכה: אֵילּוּ הֵן אֵידֵיהֶן שֶׁלְּגוֹיִם כול׳. רַב אָמַר. עֵידֵיהֶן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵידֵיהֶן. מָאן דְּאָמַר. עֵידֵיהֶן. וְעֵידֵיהֶם הֵ֗מָּה. מָאן דְּאָמַר. אֵידֵיהֶן. כִּ֤י קָרוֹב֨ י֣וֹם אֵידָ֔ם. רַב אָמַר. מְאַבִּרִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. מְעַבְּרִין. מָאן דְּאָמַר. מְאַבִּרִין. מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. מָאן דְּאָמַר. מְעַבְּרִין. כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. רַב אָמַר. יְאוּתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. יְעוּתוּ. מָאן דְּאָמַר. יְאוּתוּ. אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם. מָאן דְּאָמַר. יְעוּתוּ. לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר.

אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב אָמַר יְאוּתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר יְעוּתוּ. מַאן דָּמַר יְאוּתוּ אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם. מַאן דָּמַר יְעוּתוּ לָדַעַת לָעוּת אֶת עָיֵף דָּבָר. תַּמָּן תַּנִּינָן כֵּיצַד מְאַבְּרִין אֵת הֶעָרִים. רַב אָמַר מְאַבְּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר מְעַבְּרִין. מַאן דָּמַר מְאַבְּרִין מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. וּמַאן דָּמַר מְעַבְּרִין כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גוֹיִם. רַב אָמַר עֵידֵיהֶן וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵידֵיהֶן. מַאן דָּמַר אֵידֵיהֶן כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וּמַאן דָּמַר עֵידֵיהֶן וְעֵידֵיהֶם הֵמָה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבוֹשׁוּ. מַאן מְקַייֵם שְׁמוּאֵל טַעֲמֵי דְּרַב וְעֵידֵיהֶם הֵמָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְבַיֵּשׁ אֶת עוֹבְדֵיהֶן לְיוֹם הַדִּין.