תלמוד ירושלמי פסחים
מְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִין מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְבוֹדְקָן כַּתְּחִילָּה לְאוֹר הַנֵּר. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. לֹא כְמַה דְהוּא מִנְהַר בַּלַּיְלִיָּא הוּא מִנְהַר בַּיּומָמָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא. כַּד הֲיִנָן עָֽרָקִין בְּאִילֵּין בּוֹטִיתָא דְּסִדְרָא רַבָּא הָיוּ מַדְלִיקִין עָלֵינוּ נֵירוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ כֵיהִים הָיִינוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא יוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַבְהִיקֵין הָיִינוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא לַיְלָה. וַתְייָא כַיי דָמַר רִבִּי אַחֲווָא בַּר זְעִירָא. נֹחַ בִּכְנִיסָתוֹ לַתֵּיבָה הִכְנִיס עִמּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ כֵיהוֹת הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. לָמָּה. יֵשׁ חַיָּה אוֹכֶלֶת בַּיּוֹם וְיֵשׁ חַיָּה אוֹכֶלֶת בַּלַּיְלָה. וְהָא כְתִיב צוֹהַר תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּיבָה. כְּמָאן דְּאָמַר. לֹא שִׁימְשׁוּ הַמַּזָּלוֹת בִּשְׁנַת הַמַּבּוּל.
סנהדרין
צוהר תעשה לתיבה א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים