תלמוד על הושע 2:7

תִּירְגֵּם יוֹסֵי מָעוֹנִי בִּכְנִישְׁתָּא בְּטִיבֵּרִיָּה. שִׁמְעוּ־זֹ֨את הַכֹּֽהֲנִ֜ים. לָמָּה לֵית אַתּוּן לָעִין בְּאוּרַיְתָא. לָא יְהָבִית לְכוֹן כ״ד מַתַּנְתָּא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. לָא יְהָבִין לָן כְּלוּם. וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל. לָמָּה לֵית אַתּוּן יְהָבִין כ״ד מַתַּנְתָּא דִפְקִידִית יַתְכוֹן בְּסִינַי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַלְכָּא נְסִיב כּוּלָּהּ. וּבֵ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶם֭ הַמִּשְׁפָּ֑ט. לָכֶם אָמַרְתִּי וְזֶ֡ה מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים. עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶן בַּדִּין וּלְפַסְּקָן וּלְאַבְּדָן מִן הָעוֹלָם. שָׁמַע רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְכָעַס. דְּחַל וְעָרַק. סַלְקוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ לְפַייֵס לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ. רִבִּי. גַּבְרָא רַבָּא הוּא. אָמַר לֵיהּ. אֶיפְשַׁר כָּל־מָאן דָּנָא שְׁאִיל לֵיהּ הוּא מֵגִיב לִי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם. וְכִי שָׂרָה אִמֵּינוּ זוֹנָה הָֽייְתָה. אָמַר לֵיהּ. כְּבַת כֵּן אִמָּהּ. כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא. כַּנָּשִׂיא כֵן הַדּוֹר. כַּמִּזְבֵּחַ כֹּהֲנָיו. כַּהֲנָּא אֲמַר כֵּן. כְּגִנְּתָא כֵּן גַּנָּנָהּ. אָמַר לֵיהּ. לָא טָב דִּקְלִיל לִי דְלָא בְאַפּוֹי חַד זְמַן. אֶלָּא בְאפַּיי תְלָתָא זִימְנִין. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב הִנֵּה֙ כָּל־הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַיִ֥ךְ יִמְשׁוֹל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּה֭ בִּתָּֽהּ. וְכִי אִימֵּינוּ לְאָה זוֹנָה הָֽייְתָה. דִּכְתִיב וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙. אֲמַר לֵיהּ. לְפוּם דִּכְתִיב וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת̇וֹ. פָּֽשְׁטִין יְצִיאָה מִיצִיאָה.

(בראשית יג, י) וישא לוט (בראשית לט, ז) ותשא אשת אדניו את עיניה את עיניו (בראשית לד, ד) ויאמר שמשון [וגו'] אותה קח לי כי היא ישרה בעיני וירא (בראשית לד, ב) וירא אותה שכם בן חמור את כל ככר הירדן (משלי ו, כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כלה משקה (הושע ב, ז) אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי