תלמוד על הושע 6:2

כְּשֵׁם שֶׁתְּחִײַת הַמֵּתִים חַייִם לְעוֹלָם. כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִים לְעוֹלָם. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. יְחַייֵנוּ מִיּוֹמָייִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִימֵנוּ וְנִֽחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו. וְנֵֽדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֨עַת֙ אֶת־יְי כְּשַׁחַ֭ר נָכ֣וֹן מֹֽצָא֑וֹ.

הלכה: כְּשֵׁם שֶׁתְּחִייַת הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כַּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקַיְּמֶנּוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. נֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ײ֨ כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ.

וְהַנָּבִיא שֶׁנִּתְנַבֵּא בַּתְּחִילָּה. אִם נָתַן אוֹת וּמוֹפֵת שׁוֹמְעִין לוֹ וְאִם לָאו אֵין שׂוֹמְעִין לוֹ. שְׁנֵי נְבִיאִים שֶׁנְּתְנַבְּאוּ כְאַחַת. שְׁנֵי נְבִיאִים שֶׁנְּתְנַבְּאוּ בְכֶרֶךְ אֶחָד. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. צָרִיךְ לִיתֵּן אוֹת וּמוֹפֵת. וְחָרָנָה אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן אוֹת וּמוֹפֵת. מְתִיב מָאן דָּאָמַר צָרִיךְ לְמָאן דָּאָמַר אֵינוֹ צָרִיךְ. וְהָא כְתִיב וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶל־יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא תַמָּן דּוּ עָסַק בִּתְחִײַת הַמֵּתִים. יְחַייֵנוּ מִיּוֹמָייִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵינוּ וְנִֽחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃