תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על חגי 2:12

תלמוד ירושלמי סוטה

תַּמָּן אָֽמְרִין. שְׁתֵּי שְׁאֵילוֹת שָׁאֲלָן חַגַּי הַנָּבִיא. אַחַת הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָּרָאוּי וְאַחַת לֹא הֵשִׁיבוּ לֹוֹ כָרָאוּי. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ. כְּנַף תְּחִילָּה. בְּשַׂר קוֹדֶשׁ שֵׁינִי. לֶחֶם וְנָזִיד שְׁלִישִׁי. וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּמַאֲכָל רְבִיעִי. וְכִי יֵשׁ רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. לֹא הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁיֵּשׁ רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ. וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל־אֵלֶּה הַיִּטְמָא. אִם תִּהְיֶה כְּנַף טְמֵא נֶפֶשׁ וְנָֽגְעָה בְּכָל־אֵלֶּא. הַיִּטְמָא. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹדֶם עַד שֶׁלּא גָֽזְרוּ רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ שָׁאֲלָן. וְלָמָּה הוּא מְקַלְלָן. כְּאִינַּשׁ דְּבָעֵי עִילָּה עַל חַבְרֵיהּ. וּבֵיתָא מַה אִיכְפַּת לָהּ. לֹא דוּ אָמַר וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. כְּמַה דָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלָּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָֽצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. בְּקִיאִין הָיוּ בְהֵיסֵיטּוֹת וְלֹא הָיוּ בְּקִיאִין בְּמַדָּפוֹת. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ. שָׁאֲלָן. טְמֵא מֵת מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁאֵין טְמֵא מֵת מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. שָׁאֲלָן. טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה מַדָּף. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא. לֹא הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁאֵין טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה מַדָּף.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

רִבִּי תַנְחוּמָא רִבִּי פִינְחָס בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. עַל הַחֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ שָׁאֲלָן. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ. כְּנַף תְּחִילָּה. וּבְשַׂר קוֹדֶשׁ שֵׁינִי. לֶחֶם וְנָזִיד שְׁלִישִׁי. וְיַיִן וְשֶׁמֶן רְבִיעִי. וּמַאֲכָל חֲמִישִּׁי. שָׁאֲלָן. וְכִי יֵשׁ חֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁאֵין חֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ. וְלָמָּה הוּא מְקַלְלָן כְּאִינַּשׁ דְּבָעֵי עִילָּה עַל חַבְרֵיהּ. וּבֵיתָא מַה אִיכְפַּת לֵהּ. וַיֹּאמֶר וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. כַּיי דָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִידּ. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלָּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָֽצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

בכורות

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא