תלמוד על חגי 2:14

תַּמָּן אָֽמְרִין. שְׁתֵּי שְׁאֵילוֹת שָׁאֲלָן חַגַּי הַנָּבִיא. אַחַת הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָּרָאוּי וְאַחַת לֹא הֵשִׁיבוּ לֹוֹ כָרָאוּי. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ. כְּנַף תְּחִילָּה. בְּשַׂר קוֹדֶשׁ שֵׁינִי. לֶחֶם וְנָזִיד שְׁלִישִׁי. וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּמַאֲכָל רְבִיעִי. וְכִי יֵשׁ רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. לֹא הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁיֵּשׁ רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ. וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל־אֵלֶּה הַיִּטְמָא. אִם תִּהְיֶה כְּנַף טְמֵא נֶפֶשׁ וְנָֽגְעָה בְּכָל־אֵלֶּא. הַיִּטְמָא. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹדֶם עַד שֶׁלּא גָֽזְרוּ רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ שָׁאֲלָן. וְלָמָּה הוּא מְקַלְלָן. כְּאִינַּשׁ דְּבָעֵי עִילָּה עַל חַבְרֵיהּ. וּבֵיתָא מַה אִיכְפַּת לָהּ. לֹא דוּ אָמַר וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. כְּמַה דָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלָּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָֽצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.