תלמוד על חגי 2:16

תַּנֵּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטַּהֲרָה נָֽטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. מַעְשְׂרוֹת נָֽטְלוּ אֶת שׁוֹמֶן הַדָּגָן. וּמִמִּי נִיטַּל יוֹתֵר. אָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָֽיְתָה עֲשָׂרָה. בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחֲשֹף חֲמִשִׁים פּוֹרָה. וְהָֽיְתָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהָֽיְתָה עֶשְׂרִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל.