תלמוד על ירמיהו 3:14
תלמוד ירושלמי חגיגה
רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְתִיב דְּרַשׁ בְּבֵית מִדְרָשָׁא דִטִיבֵּרִיָּה. עֲבַר אֱלישַׁע רַבֵּיהּ רְכִיב עַל סוּסְּייְא בְיוֹם שׁוּבְתָא. אֲתוֹן וְאָֽמְרוּן לֵיהּ. הָא רַבָּךְ לְבַר. פְּסַק לֵיהּ מִן דְּרָשָׁה וּנְפַק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה הֲוִיתָה דְרַשׁ יוֹמָא דֵין. אָמַר לֵיהּ. וַֽי֙י בֵּרַ֛ךְ אֶת־אַֽחֲרִ֥ית וגו׳. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. וַיּוֹסֶף י֙י אֶת־כְָּל־אֲשֶׁ֥ר לְאִיּ֭וֹב לְמִשְׁנֶֽה׃ שֶׁכָּפַל לוֹ אֶת כָּל־מָמוֹנָוֹ. אֲמַר. ווַי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא וַֽי֙י בֵּרַ֛ךְ אֶת־אַֽחֲרִ֥ית אִיּ֭וֹב מֵרֵֽאשִׁיתוֹ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיָה בְיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִישׁ תּוּבָן. אָמַר לֵיהּ. ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. לְאָדָם שֶׁהוֹלִיד בָּנִים בְּנַעֲרוּתוֹ וָמֵתוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִתְקַייְמוּ. הֲוֵי ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. לְאָדָם שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה בְיַלְדּוּתוֹ וְהִפְסִיד. וּבְזִקְנָתוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר. הֲוִי ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. לְאָדָם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְנַעֲרוּתוֹ וּשְׁכָחָהּ. וּבְזִקְנָתוֹ וְקִייְמָהּ. הֲוִי ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. אֲמַר. ווַי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא ט֛וֹב אַֽחֲרִ֥ית דָּבָר֭ מֵרֵֽאשִׁית֑וֹ. בִּזְמַן שֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אַבּוּיָה אַבָּא מִגְּדוֹלֵי יִרושָׁלִַם הָיָה. בְּיוֹם שֶׁבָּא לְמוֹהֲלֵינִי קָרָא לְכָל־גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלִַם וְהוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. וּלְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּבַיִת אֶחָד. מִן דְּאָֽכְלוּן וְשָׁתוּן שְׁרוֹן מְחַפְּחִין וּמְרַקְּדִין. אֲמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עַד דְּאִינּוּן עֲסִיקִין בְּדִידוֹן נַעֲסוֹק אֲנָן בְּדִידָן. וְיָֽשְׁבוּ וְנִתְעַסְּקוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְיָֽרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה. רַבּוֹתַיי. מַה בָאתֶם לִשְׂרוֹף אֶת בֵּיתִי עָלַי. אָֽמְרוּ לוֹ. חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא יוֹשְׁבִין הָיִינוּ וְחוֹזְרִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׁמֵיחִים כִּנְתִינָתָן מִסִּינַי. וְהָֽיְתָה הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אוֹתָן כִּלְחִיכָתָן מִסִּינַי. וְעִיקַּר נְתִינָתָן מִסִּינַי לֹא נִתְנוּ בָאֵשׁ. וְהָהָ֗ר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה אַבָּא. רַבּוֹתַיי. אִם כָּךְ הִיא כוֹחָהּ שֶׁלְתּוֹרָה. אִם נִתְקַייֵם לִי הַבֶּן הַזֶּה לַתּוֹרָה אֲנִי מַפְרִישׁוֹ. לְפִי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה כַווָנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לְפִיכָךְ לֹא נִתְקַייְמוֹ בְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִישׁ תּוּבָן. לֹא־יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁין לִקְנוֹת כִּכְלֵי זָהָב וְנוֹחִין לָאַבֵּד כִּכְלֵי זְכוּכִית. וּמַה כְלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית אִם נִשְׁתַּבְּרוּ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וְלַעֲשׂוֹתָם כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. אַף תַּלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וּלְלַמְּדוֹ כַתָּחִילָּה. אָמַר לִיהּ. דַּייֶךָ מֵאִיר. עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ יְדַע. אֲמַר לֵיהּ. מִן טַלְפֵּי דְּסוּסַיי דַהֲוִינָא מַנִּי וְהוֹלֵךְ אַלְפַּיִים אַמָּה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל־הָדָא חָכְמְתָא אִית בָּךְ וְלֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר לִפְנֵי בֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים רָכוּב עַל סוּסִי בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. חוּץ מִן אֱלִישַׁע בֵּן אַבּוּיָה. שְׁיָּדַע כוֹחִי וּמָרַד בִּי. וְכָל־דָּא מִן הֵן אֲתַת לֵיהּ. אֶלָּא פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְּבִקְעַת גִּינָיסַר. וְרָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל אֵם עַל הַבָּנִים. וְיָרַד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. לְמָחָר רָאָה אָדָם אַחֵר שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְנָטַל אֶת הַבָּנִים וְשִׁילַּח אֶת הָאֵם. וְיָרַד מִשָּׁם וְהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת. אָמַר. כָּתוּב שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִי֭ם תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ אֵיכָן הִיא טוֹבָתוֹ שֶׁלָּזֶה. אֵיכָן הִיא אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁלָּזֶה. וְלָא הֶוָה יְדַע שְׁדְּרָשָׁהּ רִבִּי יַעֲקֹב לְפָנִים מִמֶּנּוּ. לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ. לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב. וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים. לְעָתִיד שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁרָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁלְרִבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם נָתוּן בְּפִי הַכֶּלֶב שׁוֹתֵת דָּם. אָמַר. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ. זֶהוּ הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיקֻּנָן. זֶהוּ הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה יַגִּיעַ בַּתּוֹרָה כָל־יָמָיו. [זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ.] דּוֹמֶה שֶׁאֵין מַתַּן שָׂכָר וְאֵין תְּחִײַת הַמֵּתִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אִמּוֹ כְּשֶׁהָֽיְתָה מְעוּבֶּרֶת בּוֹ הָֽיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְהֵרִיחָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בְּגוּפָהּ כְּאִירְסָהּ שֶׁלְחֲכִינָה. לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישַׁע. אָתוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא רַבָּךְ בְּאִישּׁ. אֲזַל בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין חָֽזְרִין מִתְקַבְּלִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כֵן כְּתִיב. תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א. עַד דִּיכִדּוּכָהּ שֶׁלְנֶפֶשׁ מְקַבְּלִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישַׁע וְנִפְטָר וָמֵת. וְהָיָה רִבִּי מֵאִר שָׂמֵחַ בְּלִיבּוֹ וְאוֹמֵר. דּוֹמֶה שְׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִפְטָר רִבִּי. מִן דְּקָֽבְרוּנֵיהּ יָֽרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָֽׂרְפָה אֶת קִבְרוֹ. אָתוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא קִיבְרֵיהּ דְּרַבָּךְ אַייְקַד. נְפַק בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ אַייְקַד. מַה עֲבַד. נְסַב גּוּלְתֵּיהּ וּפָֽרְסֵיהּ עֲלֵיהּ. אָמַר. לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וגו׳. לִינִי בָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לַלַּיְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙. זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ בוֹקֶר. אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב. דִּכְתִיב בֵּיהּ טֽוֹב־י֙י לַכֹּ֑ל וְ֝רַֽחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַֽעֲשָֽׂיו׃ וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־ י֙י. וְאִיטְפִּײַת. אָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. אִין אָֽמְרוּן לָךְ בְּהַהוּא עָֽלְמָא. לְמָאן אַתְּ בָּעֵי מְבַקְּרָה. לְאָבוּךְ אוֹ לְרַבָּךְ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא מִקְרַב לְרִבִּי קָדְמַיי וּבָתָר כֵּן לְאַבָּא. אָֽמְרִין לֵיהּ. וּשְׁמָעִין לָךְ. אֲמַר לֹון. וְלָא כֵן תַּנִּינָן. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, תִּיק תְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, מַצִּילִין לְאֱלִישַׁע אַחֵר בִּזִכוּת תּוֹרָתוֹ. לְאַחַר יָמִים הָֽלְכוּ בְנוֹתָיו לִיטּוֹל צְדָקָה מֵרִבִּי. גָּזַר רִבִּי וְאָמַר. אַל־יְהִי־ל֖וֹ משֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל־יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִיתוֹמָֽיו׃ אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי. אַל תַּבֵּט בְּמַעֶשָׂיו. הַבֵּט בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָכָה רִבִּי וְגָזַר עֲלֵיהֶן שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ. אָמַר. מַה זֶה שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ מַה הֶעֱמִיד. מִי שֶׁהוּא יָגַע בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
עבודה זרה
בפרהסיא אין מקבלין אותן ר"ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין שנאמר (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים א"ר יצחק איש כפר עכו א"ר יוחנן הלכתא כאותו הזוג:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבות דרבי נתן
על ד׳ חלוקי כפרה הלך ר׳ מתיא בן חרש אצל ר׳ ישמעאל בן אלעזר הקפר ללודקיא לבקרו ואמר לו שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש. אמר לו שמעתי ושלשה הן ותשובה על כל אחת ואחת. כתוב אחד אומר (ירמיהו ג׳:י״ד) שובו בנים שובבים נאם ה׳ ארפא משובותיכם. וכתוב אחד אומר (ויקרא ט״ז:ל׳) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. וכתוב א' אומר (תהלים פט) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. וכתוב אחד אומר(ישעיהו כ״ב:י״ד) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. הא כיצד אם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד על זה נאמר שובו בנים שובבים. עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה התשובה תולה ויום הכפורים מכפר על זה נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר אדם על כריתות ומיתות ב״ד ועשה תשובה תשובה ויוה״כ תולין ויסורין ממרקין (ובשאר ימות השנה מכפרין) ועל זה נאמר ופקדתי בשבט פשעם. אבל מי שמחלל שם שמים אין בו כח לא לתשובה לתלות ולא ליסורין למרק ולא ליוה״כ לכפר אלא תשובה ויסורין תולין ומיתה ממרקת עמהן ועל זה נאמר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy