תלמוד על ירמיהו 32:26

עַל קִלְלַת הַשֵּׁם מְנַיִין. וַיְהִ֗י כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ אֶת דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו. מָהוּ לִקְרוֹעַ עַל קִלְלַת הַגּוֹי. מָאן דְּאָמַר. רַב שָׁקֵה גּוֹי הָיָה. קוֹרְעִין. וּמָאן דְּאָמַר. יְהוּדִי הָיָה. אֵין קוֹרְעִין. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֶחָד שֶׁשָּׁמַע קִלְּלַת הַשֵּׁם מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד שֶׁשָּׁמַע קִלְלַת הַשֵּׁם מִן הַגּוֹי חַייָב לִקְרוֹעַ. מַה טַעֲמָא. הִנֵּה֙ יְי אֱלֹהֵ֖י כָּל־[בָּשָׂ֑ר] הֲמִֽמֶּ֔נִּי יִפָּלֵא֖ כָּל־דָּבָֽר׃

מָהוּ לִקְרוֹעַ בִּזְמַן הַזֶּה. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִשֶׁרָבוּ הַגּוֹדְפַנִּים פָּֽסְקוּ מִלִּקְרוֹעַ. מָהוּ לִקְרוֹעַ עַל הַכִּינּוּיִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּאִיסְרָטָא. פָּגַע בֵּיהּ חַד כּוּתַיי וַהֲוָה מְגַדֵּף וְהוּא קָרַע. מְגַדֵּף וְהוּא קָרַע. נְחַת לֵיהּ מִן חַמְרָא וִיהַב לֵיהּ מַרְתּוּקָא גַו לִיבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רָשָׁע. אִית לְאִימָּךְ מָאנִין מְסַפְּקָא לִי. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַכִּינּוּיִין וְשֶׁקּוֹרְעִין בַּזְּמַן הַזֶּה.

מָהוּ לִקְרוֹעַ עַל קִילְלַת הַשֵּׁם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֨עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ אֶת דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו. מָהוּ לִקְרוֹעַ עַל קִילְלַת הַגּוֹי. מָאן דְּאָמַר. רַב שָׁקֵה גּוֹי הָיָה. קוֹרְעִין. מָאן דָּמַר. יִשְׂרָאֵל הָיָה. אֵין קוֹרְעִין. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ קִלְּלַת הַשֵּׁם מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגּוֹי חַייָב לִקְרוֹעַ. מַה טַעֲמָא. הִנֵּה֙ יְי אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑רהֲֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵא֖ כָּל־דָּבָֽר׃