תלמוד על ירמיהו ל:6
תלמוד ירושלמי שביעית
מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא וּבְכָל־זֹאת. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר מֵאֲבוֹתֶיךָ. פָּתַר לָהּ לְעָתִיד לָבוֹא. דְּאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲבוֹתֶיךָ יָֽרְשׁוּ אֶרֶץ שֶׁל שִׁבְעַת עַמְמִים. וְאַתֶּם עֲתִידִין לִירֵשׁ אֶרֶץ שֶׁל עֶשֶׂר עַמְמִים. תְּלָתֵי חוֹרַנִייָתָא אִילֵּין אִינּוּן אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִיזִי וְאֶת הַקַּדְמוֹנִי. רִבִּי יוּדָה אָמַר עֲרָבִיָּא שַׁלְמַייָא נַבָּטַייָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַסִּיָּא וְאִסְפַּמִּיָּא וְדַמֶּשֶׂק. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַסִּייָא וְקַרְתִּגֵנִי וְתוֹרְקִי. רִבִּי אוֹמֵר אֱדוֹם וּמוֹאַב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. מֵאֲבוֹתֶיךָ. אֲבוֹתֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְאֲלוּ חָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ. אֲבָל אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין. מַה טַעַם שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יוֹלֵד זָכָר. כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַזָּכָר יוֹלֵד כָּךְ אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי חגיגה
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁתֵּי אוֹתִיוֹת נִבְרְאוּ שְׁתֵּי עוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. [אֶחָד בְּהֵ״א וְאֶחָד בְּיוּ״ד.] מַה טַעַם. כִּ֚י בְּיָ֣הּ י֙י צ֖וּר עֽוֹלָמִֽים׃ וְאֵין אָנוּ יֹודְעִין אֵי זֶה נִבְרָא בְהֵ״א וְאִי זֶה מֵהֶם נִבְרָא בְיוּ״ד. אֶלָּא מִן מַה דִכְתִיב אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָרֶ֭ץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם. בְּהֵ״א בְּרָאָם. הֲוִי הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ״א. וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְיוּ״ד. מָה הֵ״ה (חָסֵר) [פָּתוּחַ] מִלְּמַטָּן. רֶמֶז לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהֵן יוֹרְדִין לִשְׁאוֹל. מַה הֵ״א יֵשׁ לוֹ נְקוּדָה מִלְּמַעֶלָן. מִשָּׁעָה שֶׁהֵן יֹורְדִין הֵן עוֹלִין. מַה הֵ״א פָתוּחַ מִכָּל־צַד. כָּךְ פּוֹתֵחַ פֶּתַח לְכָל־בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. מַה יוּ״ד כָּפוּף כָּךְ יִהְיוּ כָל־בָּעֵי עוֹלָם כְּפוּפִין. וְנֶֽהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִי֭ם לְיֵֽרָקֽוֹן׃ כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָוִד כָּךְ הִתְחִיל לְקַלֵּס בִּשְׁתֵּי אוֹתְיוֹת. הַֽלְלוּ יָ֙הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י י֙י הַֽ֝לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם י֙י׃
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי קידושין
מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה וּבְכָל־זֹאת אֲנַחְנוּ כוֹרְתִים אֲמָנָה וְחוֹתְמִים. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר מֵאֲבוֹתֶיךָ. פָּתַר לָהּ לְעָתִיד לָבוֹא. דְּאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲבוֹתֶיךָ יָֽרְשׁוּ אֶרֶץ שִׁבְעָה עַמְמִים. וְאַתֶּם עֲתִידִין לִירֵשׁ אֶרֶץ שֶׁלְּעֶשֶׂר עַמְמִים. תְּלָתֵי אֲחַרָנִייָתָא אִילֵּין אִינּוּן אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִיזִי וְאֶת הַקַּדְמוֹנִי. רִבִּי יוּדָה אָמַר. שַׁלְמַאָה שַׁכְייָה נַבָּטַייָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַסִּיָּא וְאִסְטטיָּה וְדַרְמֶשֶׂק. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַסִּייָא וְקַרְתִּיגֵנִי וְתוֹרְקִי. רִבִּי אוֹמֵר אֱדוֹם וּמוֹאַב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. מֵאֲבוֹתֶיךָ. אֲבוֹתֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְאֲלוּ חָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ. אֲבָל אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין. מַה טַעֲמָא. שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יוֹלֵד זָכָר. כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַזָּכָר יוֹלֵד כָּךְ אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy