תלמוד על ירמיהו לא:20

חֲלָלֵי. עַל שֵׁם וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֲבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ אֵלֶּא בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְייַחֲשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגוֹאֲלוּ מִן הַכְּהוּנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַתִּרְשָׁתָא. שֶׁהִתִּירוּ לוֹ לִשְׁתוֹת בַּיַּיִן. הַתִּרְשָׁתָא. וַאֲנִי הָיִיתִי מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ. אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הָא בְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל יֹאכֵלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. גְּדוֹלָה הִיא הַחֲזָקָה. מִכֵּיוָן שֶׁהוּחְזְקוּ שָׁם לִהְיוֹת אוֹכְלִין אַף כָּאן אוֹכְלִין. נִיחָא תַּמָּן דִּכְתִיב הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים. הָכָא מָה אִית לָךְ. כְּמָאן דְּאָמַר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. עַד עֲמוֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים. וְכִי אוּרִים וְתוּמִּים הָיוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה בַּבַיִת שֵׁנִי. אֶלָּא כְאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר. עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים. עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.