תלמוד על משלי 11:8

רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר בָּהּ אַרְבַּע שִׁיטִּין. בָּשָׂר וְדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָֽמְרוּ לוֹ נִתְפַּס בֶּן בֵּיתְךָ אָמַר לָהֶן אֲנִי מְקַייֵם עָלָיו. אָֽמְרוּ לוֹ הֲרֵי יוֹצֵא לִידוֹן. אָמַר לָהֶן אֲנִי מְקַייֵם עָלָיו. אָֽמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִיתָּלוֹת. הֵיכַן הוּא וְאֵיכַן פַּטְרוֹנוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת מֹשֶׁה מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. אָמַר רִבִּי יַנַּאי כְּתִיב וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה. וְאֶפְשַׁר לְבָשָׂר וְדָם לִבְרוֹחַ מִן הַמַּלְכוּת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁתָּפַס פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה חִייְבוֹ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ וְקָהָת הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְנִשְׁבְּרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן. זֶה צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. רִבִּי אָמַר רִבִּי אֶבְיָתָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּתַן הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל קוצנטר וְהָרַגְתּוֹ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. לִי הִצִּיל וְקוסנטר נֶהֱרָג. רִבִּי בֶּרֶכְיָה קָרָא עָלָיו כּוֹפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע. רִבִּי אָבוּן קָרָא עָלָיו צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו. תַּנִּי בַּר קַפָּרָא מַלְאָךְ יָרַד וְנִדְמֶה לָהֶן כִּדְמוּת מֹשֶׁה וְתָֽפְסוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וּבָרַח מֹשֶׁה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה נַעֲשׂוּ כָּל־אוֹכְלוֹסִין שֶׁלּוֹ אִילְּמִין וּמֵהֶן חֵרֵשִׁין וּמֵהֶן סוּמִין. אָמַר לְאִילְּמִין הֵיכַן הוּא מֹשֶׁה וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים. אָמַר לְחֵרֵשִׁים וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין. אָמַר לְסוּמִין וְלֹא הָיוּ רוֹאִין. הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יַשׂוּם אִלֵּם וְגוֹמֵר. תַּמָּן קָמַת לָךְ וְהָכָא לֵית אֲנָא קָאִים. הָהוּא דִּכְתִיב מִי כַּײ֨ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵינוּ אֵלָיו.

(יחזקאל יח, ב) אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה (ויקרא יט, לו) מאזני צדק אבני צדק (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו

אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א"ל אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו: