תלמוד על משלי י:15

הלכה: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי לָא. כֵּינִי. אוֹרְחָא דְּמָאן דְּמִתְפַּרְנֵס מַבְנֵי לֵיהּ שׁוּר. שֶׁנֶּאֱמַר הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עוּזּוֹ וגו׳. תַּנֵּי. שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר לְקוּפָּה. לִכְסוּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. לְפִיסִים וּלְזִימִיּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. בָּתָר כָּל־הִלֵּין מִילִּין אִיתְמַר לְפִיסִים וּלְזִימִיּוֹת י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לְחִיטֵּי הַפֶּסַח בֵּין לִישָּׂא בֵין לִיתֵּן.