תלמוד על שמות 18:22

הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם כול׳. מְנָלָן. וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת. וְאִית קְרִי לְשֶׁעָבַר. אָמַר רַב שְׁמואֵל בַּר רַב יִצְחָק. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁאִם טָעוּ וְדָנוּ בַלַּיְלָה שֶׁדִּינָם דִּין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָֽׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒. אָמַר. הָא אֲמִירָה.

ואימא עמך לשכינה אלא אמר ר"נ בר יצחק אמר קרא ונשאו אתך אתך בדומין לך:

בנשיא שבט שחטא עסקינן מי לא אמר רב אדא בר אהבה (שמות יח, כב) כל הדבר הגדול יביאו אליך דבריו של גדול האי נמי גדול הוא