תלמוד על תהילים ב:8

רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. וְלָמָּה לֵי נָן פָּֽתְרִין לָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל. כַּײ דָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. וַיִּשְׁקְל֥וּ אֶת שקלי שְׁלשִׁ֥ים כָּֽסֶף׃ אֵילּוּ שְׁלשִׁים מִצְוֹת שֶׁעֲתִידִין בְּנֵי נֹחַ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. אֵילּוּ שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם חָסֵר מֵהֶן. דָּמַר רִבִּי נַחָמָן בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִהְיוֹת פָּחוֹת מִל׳ צַדִּיקִים כְּאָבִינוּ אָבְרָהָם. וּמַה טַעַם. וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָיֹה יִֽהְיֶ֛ה. יהיה מִנְייָן ל׳. פְּעָמִים שֶׁרוּבָּן בְּבָבֶל וּמִיעוּטָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. פְּעָמִים שֶׁרוּבָּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִיעוּטָן בְּבָבֶל. סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁרוּבָּן בָּאָרֶץ. רִבִּי חִייָה בַּר לוּלְייָנִי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל־הַמִּצְוֹת עֲתִידִין בְּנֵי נֹחַ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן. וּמַה טַעַם. כִּי־אָ֛ז אֶהְפּוֹךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה. וּבַסּוֹף הֵן עֲתִידִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. וּמַה טַעַם. נְ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבוֹתֵימוֹ׃ זוֹ מִצָוַת תְּפִילִּין. זוֹ מִצְוַת צִיצִית.