גַּם־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי־ל֣וֹט סֶֽלָה׃
תלמוד ירושלמי פאה
רִבִי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אוֹמֵר עַד שֶׁהוּא כוֹפֵר בְּעִיקָּר. וּמַה טַעֲמָא אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵינוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. כָּל הָעֲבֵירוֹת אָדָם חוֹטֵא בָאָרֶץ וְאֵילּוּ חוֹטְאִין בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מָה טַעֲמָא שָׁתוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּיהֲלַךְ בָּאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלֹהַּ פֶּן יִטְרֹף וְאֵין מַצִּיל. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִתֵּן דוֹפִי. מַה כְתִיב תַּמָּן וּלְרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.