כִּ֣י התעתים [הִתְעֵיתֶם֮] בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃
Sebab kamu telah menipu dirimu sendiri ketika kamu mengutus aku kepada Yang Mahakekal, Allahmu, dengan berkata: ‘Berdoalah untuk kami kepada Yang Mahakekal, Allah kami, dan beritahukanlah kepada kami segala sesuatu yang difirmankan Yang Mahakekal, Allah kami, maka kami akan melakukannya.’
מצודת דוד
כי התעיתם. בדברו עמהם ראה בפניהם שלא היו חפצים להשאר במקומם ולכן אמר באמת עשיתם טעות גדול בנפשותיכם אשר אתם שלחתם אותי וכו׳ כי אילו לא שלחתם הייתם שוגגין ועכשיו אתם מזידין:
מנחת שי
התעתים. התעיתם קרי ובס"א כ"י העי"ן בחירק ורד"ק כתב בצירי העי"ן וכן הוא בכל הספרים: